מאגר סיפורי מורשת

מהרגע שבעלי הביא את המדליה הבית ידעתי שהיא אצלנו רק למשמרת. התפללנו שנוכל להשיב אותה. הנחנו אותה בין התכשיטים בחנות אבל לא העזנו למכור אותה. בחודש יוני 1967 נפרד אבטליון, בעלי ממני ויצא למלחמה להסיע לוחמים ותחמושת לאזור רמאללה.

כאשר נחתם השלום עם ירדן, החלטנו שזה הזמן להשיב את האבדה. פגשנו את החבר כנסת מאיר שיטרית כאשר נכנס לחנות באקראי (היה אז שר האוצר), מספר שטרית: "הייתי עם הבת שלי ושפרה בקשה ממני שאעזור לה להשיב אותה לבעליה.

המלך חוסיין נתן ליצחק רבין קסדה של טייס ישראלי. כשראינו מה יצחק רבין עשה ידענו שזה הזמן להחזיר את המדליה לחייל שזכה בה באושר. לאחר שקיבל את המדליה, הביט בה לרגע קל וקבע שמדובר בעיטור גבוה, השני בחשיבותו בירדן ושמי שקיבל אותה הוא ללא ספק איש רם מעלה. השם שכתוב עליה, מתברר שהוא שם אבי סבו של המלך חוסיין שלכבודו העניק המלך את המדליה. המדליה נותרה ברמאללה יחד עם ציוד נוסף של סלים.

לאחר שהגיעו הכוחות הישראליים, הירדנים קיבלו הוראה לסגת. בטאיינה אומר: "שנאתי את המלחמה ואני שונא אותה היום". הקריירה הענפה שלו בחייל השריון הירדני נמשכה יותר משלושים שנים. בחנות התכשיטים שלנו (תמיר צומן ברחובות) שלחו למוחמד סיכת יונת שלום העשויה מכסף.

הוא שלח בחזרה: "תודה, מה יותר מסמל את השלום מאשר היונה ששלחתם לי?.."

מוחמד אמר:" יש לי מרמאללה זיכרונות קשים , במפקדה שלי נהרגו 500 חיילים ומפקדים בכירים. בגדה כולה נהרגו יותר מעשרת אלפים חיילים. היום אני יודע שהמלחמה היא בזבוז ענק לכל הצדדים. בטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל ירדן שנערך בערבה הייתי עם המלך.

פגשתי שם גנרל ישראלי שבעבר נלחם מולי ולחצנו ידיים." אנחנו הזמנו אותו להתארח בישראל והוא ענה שהוא לא מרגיש שהוא יכול לבוא ואם אנחנו רוצים לבוא להתארח אצלו אז "אהלן וסהלן"- בשמחה.