מאגר סיפורי מורשת

הרקע שלי לחקלאות

נולדתי בקיבוץ "כפר המכבי" בשנת 1946. כְּפַר הַמַּכַּבִּי, הוא קיבוץ בעמק זבולון ליד קריית אתא השייך למועצה אזורית זבולון. הקיבוץ הוקם בשנת 1936 על ידי חמישה מאנשי "המכבי הצעיר" מגרמניה וצ'כיה (ומכאן שמו). את כל שנות הלימודים למדתי בבית הספר "גוש זבולון". תוך כדי הלימודים היינו חייבים לעבוד בענפי החקלאות השונים וכך למדתי לאהוב את העבודה החקלאית.

מכיתה ח' היינו חייבים לעבוד כל יום כשעתיים באחד מענפי המשק. אני עבדתי במספוא (ענף שדאג מזון לפרות). בניגוד להיום, שכל מזון הפרות מגיע מוכן לרפת, אנחנו היינו צריכים להכין ידנית את האוכל לפרות (העמסת תחמיץ, איסוף סלק, קציר ירק וחלוקת קש). עם סיום הלימודים ועד הגיוס לצבא עבדתי בענף השלחין (גידולי שדה). הענף העיקרי שבו התמחתי היה כותנה. אני זוכר כשהיינו ילדים קטפנו את הכותנה בידיים. בשלב יותר מאוחר נכנסו הקטפות, כשאני הייתי אחד המפעילים של הקטפות.

השירות הצבאי

חצי שנה אחרי הלימודים התגייסתי לצנחנים. השתתפתי במבצע סמוע, במלחמת ששת הימים, מבצע כראמה. במילואים: השתתפתי במלחמת יום כיפור ומבצע שלום הגליל הראשון שבו הצלחתי ביחד עם עוד חייל תחת אש להציל את חייו של אחד החיילים שנפצע קשה ולחלץ את המח"ט שנתקע בשטח האויב.

ההגעה למושב

בשנת 1970 התחתנתי עם רנה בת בית יצחק. בשנת 1971 הקמתי עם עוד שותף לול לגידול פרגיות (מטילות). הלול בזמנו היה נחשב ללול הכי גדול באזור. עכשיו אני מגדל 50 אלף פרגיות במחזור ( שלושה מחזורים בשנה). בית יצחק היה יצרן של 40 מיליון ביצים בשנה. לאור השינויים במדיניות של משרד לחקלאות המכסות ליצור ביצים עברו למושבי הצפון. לכן אני משווק את הפרגיות למושבי הצפון.

עזרה במושב:

תוך כדי העבודה בלול עזרתי במשקים השונים (בזמנו היינו עושים הרבה ימי מילואים) כמו כן עזרתי בענפי האגודה בעיקר לאחר מלחמת יום כיפור (שירתתי 196 יום רצוף במילואים). ואז ניהלתי את קטיף התפוזים של האגודה. אחד הגורמים שעזר לי בשלב יותר מאוחר לקבל משק בכפר.

קצת אחרי מלחמת יום כיפור (ובכלל כל ימי המילואים רנה שבאותו זמן הייתה מורה בקדימה וגידלה את הילדים גם ניהלה את המשק) פרצה מגפה של ניוקסל בלול שלנו ומתו מאות פרגיות וכל הפינוי של הפגרים נפל על רנה.

בניית חממה והרפת במושב

בשנת 1974 שכרנו שטח מהאגודה ובנינו חממת ציפורן ננסית של 2 דונם. כל הפרחים נשלחו ליצוא בעיקר לאירופה. בשנת 1975 קיבלנו מהכפר משק עזר של 3 וחצי דונם ושם בנינו את ביתנו. כמו כן בנינו רפת קטנה לגידול עגלות אשר נשלחו לאירן (כשהן 6 חודשים בהריון). לאחר שהרווחיות בציפורן ירדה התחלנו לגדל גרברות, פרח מאוד עדין ואת רוב העבודה ביצענו לבד. לאחר שהשאה של איראן הוגלה לאנגליה היחסים עם איראן נגמרו ואז הפסקנו לגדל את העגלות. הסבנו את הרפת לגידול דגי נוי ליצוא. לאחר שנה החלטנו לסגור את ענף הדגים מחוסר רווחיות.

בשלב זה השלמנו את משק העזר למשק מלא (בעזרתו של רפאל איתן (רפול) שהיה בזמנו שר החקלאות). סגרנו את הגרברות (מחוסר רווחיות) ובנינו סככות צל לגידול ירוקים הכוללים ארליה, מגינית ואספרגוס מירוקלאדיוס. כל התוצרת נשלחה לבורסת הפרחים בהולנד. גידלנו במשך 20 שנה את הירוקים עד שהרווחיות ירדה.

לאחר שהרווחיות ירדה בענף הירוקים החלטנו לחסל את ענף הירוקים, פרקנו את כל החממות ושתלנו אבוקדו. כמו כן שתלנו ליד הבית דונם של זיתים ליצור שמן לטובת המשפחה. כשהזיתים בשלים כל המשפחה מגיעה בשבת וביחד אנחנו עושים את המסיק. את כל עבודת החקלאות במשק אנחנו עושים לבד (עבודה עברית).

 הזוית האישית

אלחנן: "היה מעניין לחזור להיסטוריה של החיים והיה נחמד לעבוד עם הנכד (עידו) ולספר לו על קורות החיים שלי".

עידו: היה מעניין ללמוד על קורות החיים של סבא (אלחנן) ואני נהניתי לעבוד איתו ולהקשיב לו.

נהננו מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי.