מאגר סיפורי מורשת

סבתא קדי נולדה בשנת 1947 בחיפה.

לסבתא יש שתי אחיות, רוני גרה בניו יורק ועדינה הגרה באבן יהודה.

וכך סבתי מספרת: "בגיל עשר התחלתי  ללמוד ריקודי עם, בבית הספר ובגיל שלוש עשרה, התקבלתי ללהקה בחיפה. כל שבוע נסעתי באוטובוס, לחזרה עם הלהקה. כשהייתי בגיל ארבע עשרה, הלהקה התחילה להופיע בכל מיני מסגרות חשובות, למשל,  פסטיבל המחולות בכרמיאל, והופעות לפני תיירים, במשך שבוע במלון דן כרמל, ובמשך שבוע על אוניה בנמל. האוניה הכי גדולה ומפוארת שהגיעה, הייתה "קווין אליזבט" שלא יכלה להיכנס לנמל והשיטו אותם אליה.

בגיל שבע עשרה, ארחנו בארץ להקה מצרפת, לחודש ימים, ובמהלכו הופענו וטיילנו איתם בארץ. שטנו כשבוע על אוניה אל צרפת, שם הופענו ארבעה ימים רצופים, בפסטיבל ריקודים בינלאומי -חוויה מדהימה בפני עצמה. לאחר מכן הופענו כחודש במקומות שונים בצפון צרפת, עם טיולים ואירוח במשפחה צרפתית, שאירחה אותנו בין נסיעה לנסיעה".

תמונה מהעיתון – להקת המחול של סבתי קדי

במהלך הצבא, סבתי לא רקדה, ורק בתום שירותה הצבאי, חזרה לרקוד  ולהופיע. על נסיעה להופעות לחודש בדרום אפריקה נאלצה לוותר בשל מותו של אביה כארבעה ימים לפני הנסיעה.

"בגיל עשרים ושמונה, נסעתי לשבוע ימים עם הלהקה להופיע בגרמניה ובהולנד. המשכתי לרקוד עד גיל ארבעים, ואז נאלצתי להפסיק לרקוד מסיבות בריאותיות. עד היום אני בקשרים חברתיים עם חברי הלהקה.

כשרקדתי הרגשתי נהדר, זו התקופה שהכי נהניתי בחיי, הייתי מאושרת. לא היה לי פחד קהל, ואהבתי לראות את הקהל נהנה ומוחא כפיים".

הזווית האישית

נגה – נהניתי לראיין את סבתא, וזו פעם ראשונה ששמעתי את הסיפור, לא ידעתי שסבתא הייתה רקדנית בעברה.