מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הקמת בית ספר קדם מקצועי למלאכה בקריית שמונה

סבא צביקה ודן הנכד במהלך הקשר הרב דורי
סבא צביקה בחדר מלאכה בקריית שמונה
תקופתי בשנים 1967-8 כמורה למלאכה בקריית שמונה

נולדתי ברומניה בכפר בחבל מולדובה כפר רדהוץ פרוט – הכפר שכן על הגבול עם רוסיה.

נהר הפריד בין רומניה לרוסיה, בילדותי גרנו ליד אישה אלמנה מבוגרת נוצרייה. כשהיא הייתה חולה היא הייתה מבקשת ממני לצאת עם הכבשים שלה למרעה, בשדות היה הרבה עשב ליד הנהר והיינו נשארים במרעה כמעט כל היום ובסוף היום הייתי צריך לזהות את הכבשים שלקחתי להעביר אותם את הנהר ולהחזיר אותם הביתה. בשנות ה- 50 עליתי ארצה עם הורי היינו במחנה אוהלים הנקרא "שער עלייה" שם גרנו תקופה קצרה.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%941

אני בשער עליה כבר מילדות אהבתי את החלקאות. משם עברנו לגבעת אולגה שבחדרה גרנו בבית המערבי ביותר הכי קרוב לים והחולות. החוף בשבילנו היה כמו בית שני, היה שם  גן משחקים קצת דשא והרבה חול ים שם העברתי את ילדותי במשחקים עם ילדי השכונה.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%942

אחרי בית הספר היסודי למדתי בבית ספר מקצועי לנגרות עמל חדרה, עם סיומו התגייסתי לצבא לשייטת 13 שם תקפדי כאיש צוות אחזקה של כל הציוד של הלוחמים. כשהשתחררתי מהצבא אחרי כמה חודשים ראיתי בעיתון משרד החינוך ומשרד העבודה פותחים קורס לימודי יום למלאכה במקצוע נגרות לשנה שלמה לימודים כל יום משעה 8:00-17:00 בשכר של 300 לירות לחודש תמורת התחייבות שאלך ללמד שנתיים לאן שמשרד החינוך יחליט לשלוח אותי. סיימתי את תקופת הלימוד ומאוד נהניתי ממנה.

בדיוק באותה תקופה התפרסם שהיה רצח בדיסקוטק בקריית שמונה וחבריי אמרו לי "מה אתה משוגע אתה הולך לקרית שמונה היה רצח בדיסקוטק!" ובכל זאת החלטתי שאני הולך לקריית שמונה. המטרה הייתה הקמה של מגמה קדם מקצועית  למלאכת נגרות שרטוט ותורת החומרים. בהיותי בקריית שמונה הייתי צריך להתרגל לאווירה החדשה לחברים חדשים גרנו בדירה קטנה(4 מורים),לרוב בשעות אחר הצהריים היו רוחות חזקות מאוד וקשה היה להתרגל לזה. השינוי בחיי היה דרמטי גם סביבה גם חברתי גם אקלימי. אבל הרגשתי תחושת שליחות למדינת ישראל ליישוב הפריפריה וכמובן גידול הדור הבא של מדינת ישראל.

הגעתי לבית הספר "תל חי" לא היה בו כמעט כלום! זה היה נראה כמו חלום שפעם תקום כאן מגמה מקצועית. אני זוכר את היום הראשון שהגעתי לבית הספר נכנסתי לחדר המורים, חדר המורים מלא מורות ולאחר מכן הגיע עוד מורה שלימד חינוך גופני היינו שני מורים בחדר המורים. אז החלה עבודה רבה מאתגרת ופיזית כמובן. צביעה ושיפוץ צריף שהיה מוזנח והרוס.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%943

הקמת בית המלאכה והכנתו לקבלת המכונות החשמליות, שולחנות הנגרים, ארונות אישיים לכל תלמיד וכמובן כלים לכל תלמיד(מקצוע, פטישים, מפסלות, מקדחים, זוויות וכדומה). לאחר עבודה מרובה בהכנת חדר המלאכה סיימנו בהצלחה את הבנייה והכנסנו את הכלים והמכונות לחדר המלאכה. ילדי כיתות ז'-ח' (4 כיתות) קיבלו כל כיתה 8 שעות שבועיות למגמת הקדם מקצועי שזה כלל עבודה מעשית שרטוט ותורת החומרים. הילדים אהבו מאוד את עבודת המלאכה ובאו בשמחה לשיעורים. מעבר ללמידת המקצוע השקעתי רבות בחינוך לסדר וניקיון בשולחן העבודה בסידור הכלים בארון העבודה וכמובן משמעת ולקיחת אחריות.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%944

הייתה הצלחה מסחררת ילדים באו בשמחה וקיבלו מתנה לחיים ברמה האישית. ואז גם קיבלתי הוכחה להצלחה מטעם בית הספר: מנהל בית הספר ביקש ממני עם אני יכול לקחת ילדים שקשה להם לשבת בכיתה ומפריעים בשיעור של מורים אחרים ולחנוך אותם. אני הסכמתי, יום אחד אני זוכר כמו היום תלמיד מאוד הפריע בשיעור והוצאתי אותו מהכיתה הוא המשיך להפריע גם כשהיה בחוץ דפק על החלונות משך תשומת לב בלתי פוסקת. לאחר ההפסקה בהיכנסי לכיתה (לבית המלאכה) על השולחן היה מונחת מעטפה "לכבוד המורה צבי" פתחתי את המעטפה ושם התלמיד כתב שהוא מצטער על מעשיו ומבקש סליחה להבא לא יעשה כך קראתי לו לידי ושמתי ידי על כתפו ואמרתי לכל תלמידי הכיתה "היום התלמיד עשה מעשה של אדם בוגר".

בבית הספר התפתחה שפה חדשה של אומנות יצירה, הילדים התחברו לתחום מאוד וקיבלו חיזוקים על עבודתם והבינו שצריך לחלום גם על דברים קטנים (כמו יצירת שרפרף) ואח"כ אפשר להגשים. פתחנו כל שנה תערוכה של עבודות התלמידים. לאט לאט התאקלמתי למקום לאווירה לחברת המורות בחדר המורים וגם אחרי הצהרים היה מאוד נחמד.

הייתי נוסע לבקר את ההורים בסופי שבוע והם היו גם באים לבקר אותי. במהלך התקופה בקרית שמונה פגשתי את מרים הירש אשתי לעתיד.

עם הזמן פתחתי מועדון נוער טכני בקרית שמונה לשעות אחרי הצהרים. הילדים במהלך החוג בנו סירת מפרש והבאנו חומרים לבניית הסירות והם עבדו על זה מספר חודשים ובחופש הגדול בקיץ היו כל מועדוני הארץ מגיעים לחוף דור(טנטורה) וכל חניך היה משיט את סירת המפרש שהוא בנה והייתה תחרות ארצית בין כל המועדונים בארץ והייתה חוויה ובמיוחד כשהרוח הייתה תופסת טוב את המפרש הייתה התלהבות גדולה. בתום התקופה בקריית שמונה התחתנו מרים אני.

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%945

הזוית האישית

סבא צביקה: סבא שלי למד שאני מסודר שאני מדייק וכמובן שאני בא בזמן ושאני שקדן.

דן: לא ידעתי שסבא שלי היה מורה למלאכה (שרטוט ותורת החומרים) וכשגמר ללמד הלך למועדונים טכניים, (חוגים שילדים מגיעים מרצונם ומתוך אהבה למה שהם עושים) ושהיה גם מורה לחיים.

מילון

תורת חומרים
חומרי גלם לעבודות שהתלמידים ביצעו

ציטוטים

”אני למדתי את תלמידי תורת החומרים סדר וניקיון ודיוק“

הקשר הרב דורי