מאגר סיפורי מורשת

סבתא נולדה בכ"ז כסלו תש"ז. היא הבכורה מתוך שלושה ואחריה נולדה סימה (בחו"ל), ומנחם נולד בארץ. סבתא נולדה בהונגריה, ונולדה בשם גולדה ולאחרונה חזרה לשמה המקורי, אך שהגיעו לארץ שינו את שמה מגולדה לזהבה (גולד=זהב).

משפחתה של סבתא זהבה

שנה אחרי שקמה המדינה, סבתא ומשפחתה עלו לארץ באונייה ועגנו בחיפה. סבא יוסי, אבא של סבתא, הלך לחפש לאשתו ולמשפחתו מקום לגור בו. הם עברו לגור בתל חיים בחדרה, במחנה עולים, באוהל. אותו הזמן היה חורף מאוד קשה, ואוהלם עף, ולכן החליטו לעבור למקום אחר. הם מצאו מקום ערבי נטוש בשם "ספריא". היה להם בית בלי חלונות עם שני חדרים גדולים ומרפסת ענקית. הם שמו בהתחלה שמיכות צמר כחלונות וכדלת והתקלחו בחוץ בפחון. בתוך הבית בנו להם בשלב מאוחר יותר שירותים ומטבח. בשנת 1952, עלו לצפריה.

זכרונות מהכפר צפריה

סבתא זוכרת את הברית של מנחם, את הגן ואת העלייה לכיתה א'. סבתא מספרת גם שלכל אחד היה חצי סוס (שזה אומר שלכל שתי משפחות היה סוס אחד..).

סבתא גידלה בכפר הערבי תלתן ותירס, והיו לה ברווזונים ותרנגולות. הייתה להם גם חצי סוסה יפה אחת בשם לבנה, ופרה אחת שנתנה להם המון חלב שסבתא חלבה. היו להם גם ברווזים ואווזים שסבתא פיטמה. הילדים היו עוזרים המון בעבודות הבית, בניקיון ובבישולים.

סבתא זהבה בילדותה בצפריה

סבתא למדה בכפר, אך כשהייתה בכיתה ח' עברה ללמוד בבית ספר תלפיות שבתל אביב. אחרי הלימודים סבתא טסה ללונדון, לדודתה ,אתיו, כדי ללמוד אנגלית. היה לה מאוד כיף, אך הייתה צריכה לחזור הביתה כי לאחיה מנחם היה בר מצווה.

בתיכון למדה תפירה במגמת עיצוב אופנה. סבתא מספרת שלא היה משתלם לעבוד באופנה, אך תפרה להנאתה. סבתא החליטה ללמוד קורס הנהלת חשבונות ועבדה בבנק מזרחי ובבנק לאומי, במקביל עשתה הסבה להוראה.

סבא וסבתא ביום הנישואין

אחרי החתונה סבתא נשארה בבית לגדל את הילדים במשך שמונה שנים ואז עבדה בהוראה. התחביבים של סבתא: לסרוג, לתפור, לצייר, ועבודת יד.

סבתא מלאה בנחת כאשר הנכדים והילדים מצליחים, בשמחות וכמובן שבאים לבקר אותה.

ארבעה דורות במשפחה ב"ה

הזוית האישית

אביטל: הודות לתכנית הקשר הרב דורי נחשפתי לסיפור הקמתה של צפריה בכלל וסיפור חייה של זהבה בפרט. אני לומדת מסבתא מהי נחישות, שחרף כל האתגרים שעברה בילדותה היא המשיכה קדימה ולא ויתרה. הבינה שצריך לעבוד קשה כדי לקצור את הפירות. לסבתא חשוב לכבד אחד את השני, לשמור על קשר אמיתי אחד עם השני, לזכור ולשמר את העבר. תודה סבתא על ההזדמנות ללמוד על עברך ולשמר אותו.