מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הקיבוצניקית מגשימה חלום

סבתא מרים והנכדה נופר
סבתא מרים בצעירותה
ילדותי בקיבוץ עברון

שמי מרים בילגורי. כילדה שגדלה בקיבוץ אני יכולה להעיד שיש יתרונות להווי הקיבוצי אך מנגד ישנם גם מספר חסרונות/קשיים. חברי הקיבוץ הם כמו רכוש של הקיבוץ, לטוב ולרע, כדוגמת הסיפור שאפרט מיד. לא תמיד הבחירה שלך והרצון שלך עולים בקנה אחד עם טובת הקיבוץ, למשל יציאה ללימודים אקדמיים מותנת בצורך של הקיבוץ במקצוע אותו תבחר ללמוד.

סבתא מרים ואמה בקיבוץ

תמונה 1

החלום להיות אחות

בגיל 18 אני רציתי ללמוד את מקצוע האחיות, מכיוון שגרתי בקיבוץ הייתי צריכה את אישור חברי האסיפה, כלומר חברי הקיבוץ יחליטו על עתידי בהתאם לצורך של הקיבוץ במקצוע זה.

אני נקטתי בדרך קצת שונה: לפני שפניתי לאסיפה לבקשת אישור ללימודיי, ניגשתי לבחינות הקבלה בבית הספר לאחיות והתקבלתי. כעת, כשידעתי שאני מתאימה ללימודי האחיות, הרגשתי ביטחון להגיש את הבקשה לאישור הקיבוץ, כשבתוך תוכי הרגשתי שאם בקשתי תידחה אני אלחם בכל כוחי, כי הרי את הבחינות עברתי ולא אתן לדבר לעמוד בדרכי. למזלי הבקשה אושרה, כנראה מסיבה שבזמנו היה צורך בתפקיד של אחות בקיבוץ. הלימודים נמשכו שלוש שנים ובמהלכן שהגעתי לקיבוץ בחופשות הייתי צריכה להשתתף בתורנויות בבית הילדים בקיבוץ.

קבלת תואר בבית ספר לאחיות

תמונה 2

מלימודי אחיות אל הצבא

בסיום לימודי האחיות התגייסתי לצבא ועברתי קורס קצינות מזורז, ישר לדרגת סגן, ונשלחתי לבית חולים פוריה כאחות, יחד עם ארבע אחיות נוספות גרתי בטבריה כשהאחיות האחרות גרו בסמוך לטבריה ובקושי היו בדירה. חשתי בדידות וביקשתי העברה לבית חולים תל השומר אך סורבתי, לא ויתרתי וביקשתי לעבור לבית החולים שבו למדתי את לימודי האחיות.

בזמן שרותי בצבא חלו שינויים בקיבוץ והתאפשר לי לעבוד כאחות בבית חולים ציבורי ולא בקיבוץ כפי שתוכנן בתחילה, בערך בשלב זה אחותי הגישה בקשה לאותו מסלול לימודי אך סורבה על ידי הקיבוץ.

התמקצעות כאחות בפגייה

בהמשך הגעתי לצוות האחיות בפגיית שניידר, זכיתי לעבוד בבית חולים ברמה גבוהה מאוד וצברתי ידע רב וחברים רבים בדרך, כך שמהקיבוץ בו היינו חברה סגורה נחשפתי לעולם ולקשת רחבה של אנשים ועל כך אני מודה.

המשכתי כאחות בפגיית שניידר עד צאתי לפנסיה.

היום אני גרה במושב חגור, בעבר בקיבוץ עברון, בעבר עבדתי כאחות בפגייה כיום בפנסיה אבל מתנדבת בפגייה. אני סבתא לארבעה נכדים כשהבכורה הינה נופר.

עץ המשפחה

תמונה 3

הזוית האישית

סבתא מרים: אני חושבת שזו תכנית חשובה ומעניינת שחושפת את דור הנכדים לעולם של הסבים והסבתות וגורמת להם להעריך את מה שיש להם היום ולהתחבר בצורה עמוקה יותר למשפחה. בשבילי זו הזדמנות לספר את קורות החיים שלי ולשתף בסיפורים וחוויות שעברתי לפני שהילדים והנכדים שלי נולדו ולהסביר את צורת החיים שהייתה בעבר, במיוחד עבורי – שהייתי בקיבוץ.

נופר הנכדה: היה לי מאוד כיף לעשות את התכנית, הסיפורים היו מרתקים והתחברתי הרבה יותר לסבתי.

מילון

אסיפת קיבוץ
אסיפה של כל חברי הקיבוץ והם מחליטים לגבי בקשות שונות.

סגן
דרגת הקצונה השנייה בצה''ל אחרי סג''מ.

ציטוטים

”להאמין ללב שלך ולא לוותר על החלומות שלך“

הקשר הרב דורי