מאגר סיפורי מורשת

הורי עלו מארגנטינה בשנת 2002, בשל האנטישמיות והמצב הכלכלי הקשה שהיה באותה התקופה, והוא עדיין קשה, עד היום.

מפטרים המון אנשים מהעבודות והמחירים של המוצרים רק עולה עם הזמן והמשכורת של העבודה נשארת תמיד אותו הדבר, ככה שלהרבה משפחות יש קושי בלקנות מוצרים בסיסיים ליום-יום. קשה להתפרנס במצב הזה.

הורי היו זוג טרי עם ילד קטן. אמא שלי נשארה בלי עבודה ואבא שלי לא היה יכול לעבוד 24/7 כדי לפרנס אותם ואת הילד הקטן שלהם. הם רצו להתחיל חיים חדשים, להתקדם הלאה וליצור דרך חיים אחרת ושונה יותר, טובה יותר. במצב שהיה, לא היה אפשר לחיות בצורה נוחה וטובה כשיש ילד קטן שצריך לפרנס ולדאוג לו.

הורי מספרים שהעלייה לארץ הייתה ההחלטה הטובה ביותר בשבילם. כמובן שההחלטה הייתה קשה מאוד, משום שהיה צריך לקחת בחשבון שצריך לעזוב את כל המשפחה, להשאיר את כל ההיסטוריה, את כל הילדות שלהם במקום שהם גדלו בו, בעבר. אף אחד לא אמר להם לשכוח כל מה שהיה וכל מה שקרה, אבל לעבור למדינה אחרת בלי אף אחד מהמשפחה, שזה אומר גם בלי עזרה מעוד אנשים שהם מכירים וסומכים עליהם, היה מאוד קשה במצב של הורי. בנוסף, הם מספרים שההגעה לארץ הייתה הדרך הנכונה בשבילם. דרך החיים, הסביבה והמצב הכלכלי -הכל היה שונה יותר מארגנטינה. הגעגועים למשפחה היו מאוד עצומים, אפילו עד היום.

בהתחלה כשהם הגיעו לארץ, הורי לא ידעו כלום, לא את התרבות, לא את השפה, לא מה שהיה צריך לעשות וככה היה להם קשה להתאקלם. עם הזמן, הורי הסתדרו. הם שכרו דירה, השיגו עבודה ויכלו להתפרנס כמו שצריך.

הגעגועים היו מאוד קשים. אחרי שנולדתי (שנה-שנתיים אחרי) הורי, יחד עם אחי (בן ה-5) ויחד איתי, טסנו לארגנטינה, כדי לבקר את המשפחה וכמובן שיכירו אותי, התינוקת החדשה במשפחה שהם עוד לא הספיקו להכיר (משום שנולדתי בארץ). הזמן עבר, ונולדה אחותי הקטנה. עם כל הקושי, הורי הקימו משפחה וחיים חדשים במקום חדש, אחר ושונה.

סבא וסבתא שלי, מצד אמא, נולדו בארגנטינה, וכך גם ההורים שלהם. בניגוד אליהם, סבתא שלי, מצד אבא, נולדה בפרגוואי – בעוד שהוריה נולדו בארגנטינה. כך גם סבא שלי, מצד אבא, נולד בארגנטינה- כמו הוריו.

הזוית האישית

מיקה מתארת את קשיי משפחתה בעלייה מארגנטינה, למרות הקשיים שחוו בארגנטינה, לא היה קל לעבור לארץ.