מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי פיבי טויזר – ממה

בחרתי לספר את הסיפור של סבתא שלי זכרונה לברכה. סבתא ממה, הייתה מאוד דומיננטית במשפחה שלנו, הייתה אהובה ואהודה על כל ילדיה ונכדיה. לאורך כל שנות חייה מטרתה הייתה לגבש ולאחד את כל המשפחה.

סבתא פיבי גידלה 11 ילדים כשחלקם נולדו במרוקו. בשנת 1962 עלו לארץ ישראל וזמן קצר לאחר מכן סבא שלי, שמעון נפטר ממחלת כבד.

סבתא שלי הייתה מאוד מוכשרת בבישולים, אפייה ותפירה…עד היום זכור לי טעם עוגת השוקולד שהייתה מכינה כל יום שישי. סבתי בישלה מאכלים מרוקאיים מאוד טעימים, עוגות לאירועים והייתה ידועה בהכנת סיגרים ופסטלים מבצק הנקרא "וורקה". אנשים היו נוהרים אליה מכל קצוות הארץ כדי לרכוש את העוגיות המרוקאיות המיוחדות שאין להן תחליף.

 תמונת משפחתה של סבתא פיבי במרוקו לפני עלייתם ארצה

סבתא שלי הייתה דמות רב גונית ומעניינת, מלאת שמחת חיים והומור. הייתה עוזרת לכל מי שיש לו שמחה: בר מצווה, חינה, חתונה….

למרות שהתאלמנה בגיל צעיר וגדלה לבדה 11 ילדים, למדה לקרוא ולכתוב בעברית תמיד ביתה היה שמח ומלא כל טוב.

בסיפור זה אספר על הצעיף של סבתא שלי

לאמא שלי יש 5 בנות. אמא שלי קיבלה מסבתא שלי צעיף לבן (לפני שנפטרה) סבתא שלי נתנה אותו לאמא שלי בכדי שתדאג להניח על כל כתפיהן של הנכדות שמתחתנות מיד לאחר שיוצאות מהטבילה במקווה. הצעיף ניתן כברכה מסבתא שלי לאמי לנכדות ולדורות הבאים אותם היא לא זכתה לראות ביום חתונתן.

הצעיף הזה עובר ממקווה למקווה – מחתונה לחתונה ובכל פעם אנחנו מתרגשים מחדש.

את הצעיף הביאה סבתא שלי בביקור שורשים שהייתה במרוקו.

הזוית האישית

שמי תמי ביטון דונר, אני מובילה את תכנית קשר הרב דורי. זוהי השנה הראשונה בבית הספר שבו אני עובדת בית ספר לאמנויות הנמצא בעיר יבנה.