מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הצלקת של חווית הילדות בשדה

המעברה
במפגש משותף של תכנית הקשר הרב דורי
עד היום יש לסבתא צלקת קטנה בראש שמזכירה לה ולנו את הנס שארע לה.

שמי חן שירה, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ותעדתי את סיפורה של סבתי. זהו הסיפור שסיפרה לי סבתא – ארץ ושדי – על ילדותה.

סבתא שלי ארץ ושדי נולדה בשנת 1950 בטריפולי שבמדינת לוב אשר בצפון אפריקה. היא הבת הבכורה למשפחת שלג הברוכה עם 15 ילדים. היא עלתה לארץ  עם הוריה כאשר הייתה תינוקת בת שנה. הם הגיעו באנייה לחופיה של ארץ ישראל בשנת 1951.

סבתא סיפרה לי שהם התגוררו במעברת "שבות עם" הסמוכה לפרדסיה, כיום זהו מושב בשרון ליד נתניה. במעברה הם קיבלו חלקת אדמה, אותה הם היו מעבדים וזו הייתה פרנסת המשפחה. מאחר והמצב הכלכלי בארץ היה קשה, ובמיוחד לעולים מצפון אפריקה, כל בני המשפחה נאלצו לצאת לעבוד בשדה יום יום.

אמה של סבתי, סיפרה לה, על מה שארע  בבוקר אחד, היה זה כשסבתי הייתה בת שנתיים, יצאה המשפחה כולה לעבודות בשדה, לעדור, לנכש ולזרוע. גם סבתי התינוקת יצאה אף היא לשדה יחד עם כל בני המשפחה. וכמובן, שבין הפועלים הייתה גם אימא של סבתי, שנשאה על גבה תינוק קטן. סבתי בת השנתיים זחלה על האדמה ליד אמה שעבדה במעדר ("טוריה" בערבית).

אמה של סבתי הניפה את המעדר שוב ושוב כדי לעבד את האדמה, ובאחת הפעמים הרימה את המעדר, היא לא הבחינה שסבתי זוחלת קרוב אליה. בלי לשים לב היא הניפה את המעדר על ראשה. אין ספק, שקשה מאוד לתאר את הפציעה הקשה והכואבת בראש. ואכן סבתי נפגעה קשה בראשה, היא נלקחה, בתנאים של אז, מהר ככל האפשר לבית החולים, שם נתפר החתך והיא טופלה.

ברוך ה' סבתי החלימה וחזרה ל"עבודות השדה" עם המשפחה. ובעיקר כי לא הייתה ברירה אחרת. לא היה מי שישמור עליה בבית.

עד היום יש לסבתא צלקת קטנה בראש שמזכירה לה ולנו את הנס שארע לה. סבתי היא היום בת 67. שתאריך ימים ושנים בבריאות. אמן.

הזוית האישית

הנכדה חן שירה מתעדת את סיפורה של סבתה.

מילון

מעברת שבות עם - בית ליד
מעברת שבות עם או מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית פרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967.

ציטוטים

”אני מודה לה' על העבר ומתפללת לבריאות ונחת הלאה.“

הקשר הרב דורי