הציונות נצחה
נולדתי בשנת 1946, בבואנוס איירס שבארגנטינה, באמריקה הדרומית. בשנת 1973 עליתי לבדי מארגנטינה.
הציונות תמיד הייתה מילה שנשמעה והורגשה בביתנו. הורי מהגרים מפולין שאהבתם לארץ ישראל הייתה גדולה במיוחד. אבי היה פעיל מאוד בפעילויות ציוניות בקהילה היהודית בארגנטינה. אמי הייתה פעילה ב"ויצו", ואבי היה פעיל בבית הספר של הקהילה היהודית, בתפקידים שונים. אותה קהילה שתמכה מאוד בצרכי המדינה. בעקבות זה קיבלתי ערכים ציוניים. ואהבה גדולה לארץ ישראל וליהדות.
הורי התעקשו על לימודים באוניברסיטה כדי שיהיה לי מקצוע ביד. בשנת 1973 לאחר שסיימתי את לימודי באוניברסיטה החלטתי להגשים את חלומי ולעשות עליה. ההחלטה הייתה קשה, לא קל לקום ולעזוב הורים, דודים והמון חברים. אך למרות הכל הציונות ניצחה ועליתי לארץ ישראל. עליתי באנייה איטלקית מארגנטינה לאיטליה ובאנייה ישראלית מאיטליה לארץ ישראל.
בארץ ישראל הגעתי לראשונה לקיבוץ נען, שם למדתי באולפן ולמדתי לדבר עברית כמו שצריך. בפברואר 1974 התחלתי לעבוד בבית חולים "ברזילי" כתזונאית. לאחר כחודשיים ימים ביום העצמאות הכרתי את בעלי שהיה מאושפז לאחר תאונת אופנוע. מאז נשואים אנו 45 שנה עם שני ילדים ושנים עשר נכדים.
הזוית האישית
אורלי: נהניתי מאוד מהמפגשים עם נכדתי, וממפגש עם סבתות אחרות, לשמוע את הסיפורים שלהן, ואיך הן עלו לארץ. שמחתי להכיר את המורה ליז המקסימה.
מילון
אולפן עבריתבית ספר ללימוד השפה העברית. משנות החמישים ואילך האולפנים היו מיועדים בראש ובראשונה לעולים חדשים במסגרת תהליך הקליטה.