מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הצטרפות לקיבוץ עין גב

ליבי וסבתא מרים בכפר יהושע
סבתא מרים בילדותה בנהלל
בשנת 1956 הייתי חברה בגרעין "אמירים"

שמי מרים גורן, נולדתי בנהלל בשנת 1938, סיפורי עוסק בהצטרפותי לקיבוץ עין גב.

החבורה של הגרעין "אמירים" הייתה מורכבת משלוש קבוצות: שתי קבוצות של בוגרי בתי ספר חקלאיים "כנות" ובית הספר החקלאי "עיינות". אני הייתי בוגרת "עיינות". קבוצה נוספת הייתה מורכבת מחניכי התנועה המאוחדת בירושלים. המטרה הייתה לשלב בוגרי בתי ספר חקלאיים ונוער עירוני כדי להצטרף לקיבוץ קיים או להקמת נקודת התיישבות חדשה.

בית הספר עיינות עבד בשיתוף פעולה עם תחנת הניסיונות ברחובות, שהיא קרובה מאוד לבית הספר. בתחנה הזאת עשו את הניסיונות הראשונים בחקלאות מתפתחת (היום זהו המכון וולקני). בתקופה הזו פיתחו את ראשוני זני האבוקדו והמנגו – פירות שלא היו מוכרים אז, ועוד מחקרים אחרים.

בנעוריי

תמונה 1

התנועה הקיבוצית החליטה שהגרעין שלנו יגיע לקיבוץ עין-גב שעל חוף הכינרת. השהות הייתה מתוכננת לארוך תקופה מסוימת, לחלק מהשירות הצבאי. בתקופה הזו – שהיא לפני מלחמת ששת הימים, עין-גב הייתה הגבול הצפוני של מדינת ישראל עם סוריה. עין-גב מאוד סבל בתקופה הזאת מהתקפות של הסורים שישבו על ההר מזרחה לעין-גב (חוץ מהמובלעת של הסוסיתא). המצב החברתי של הקיבוץ היה קשה מאוד בתקופה הזאת, גם בגלל ויכוחים פוליטיים ו 40% מחברי הקיבוץ עזבו לקיבוץ גינוסר שבחוף המערבי של הכנרת. הגרעין שלנו מנה 120 חברים חדורי מוטיבציה, מרץ ורצון. מהר מאוד השתלבנו בענפי המשק אני עבדתי בגן ירק ובמחסן פרודוקטים – מאוד אהבתי את העבודה.

כשנגמרה תקופת השירות הצבאי הייתה התלבטות רצינית ועקרונית האם להצטרף לקיבוץ כחברים או להקים קיבוץ חדש. הוויכוחים היו רציניים ועקרוניים בסוף הוחלט ברוב קולות להישאר בקיבוץ, כי באמת המצב היה קשה ואנחנו כבר השתלבנו בענפים השונים. גם מבחינה חברתית מצאנו את מקומנו, למרות שההשתלבות לא הייתה קלה לחברים הוותיקים של הקיבוץ.

אני ובן זוגי נשארנו בעין-גב במשך שבע שנים. בננו הבכור נולד בקיבוץ. אני עבדתי בכרם וריכזתי את כל העבודות המקצועיות. אני מאוד אוהבת את הענף הזה עד היום. כשהכרמים מלבלבים זה מרגש אותי. השטחים של הכרם היו ממש במורדות ההר מתחת לאפם של הסורים והיו לא מעט תקריות. בתקופה הזו לא היו מזגנים ואנחנו כזוג קיבלנו את המאוורר הראשון בגרעין. גם מאוד סבלנו מ"שירקיות": רוחות מזרחיות חזקות מאוד יבשות ומטרידות. גם מבחינה כלכלית היה מאוד קשה: האוכל היה דל, אבל היינו עליזים, שמחים ומלאי מרץ ולא התייחסנו כל כך לקשיים. במשך הזמן לאט לאט התחילו עזיבות של חברי גרעין, כל אחד וסיבותיו. חלק רצו להמשיך ללמוד לימודים גבוהים. חלק לא מצאו סיפוק ולחלק פשוט היה קשה.

אני בכרם

תמונה 2

גם אנחנו כעבור שבע שנים מצאנו את עצמנו בכפר יהושע. השנים בעין-גב היו מאוד משמעותיות מלאי סיפוק ומאוד אהבנו את הקיבוץ. היום נשארו בעין-גב שישה חברי גרעין.

הזוית האישית

מרים: תכנית הקשר הרב דורי היה עבורי הזדמנות נהדרת לקשר ביני לנכדתי ליבי. המפגשים היו מאוד מוצלחים, איפשרו הסתכלות על הוותיקים. לולא העבודה יחד, לא נראה לי שהנוער היה מקשיב בקשב רב לסיפורי הנעורים של הדור הוותיק. באופן אישי היה לי לעונג לבלות עם נכדתי בבית ספרה. נהנתי מהביקור בבית התפוצות.

ליבי: היה לי מעניין וכיף לעבוד עם סבתא מרים. שמעתי את סיפור נעוריה, ונהניתי לכתוב יחד את הסיפור.

מילון

מחסן פרודוקטים בקיבוץ
מחסן למוצרי מזון שמספק את המזון למטבח.

סוסיתא
סוסיתא הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על גבעה במורדות רמת הגולן, כ-2 ק"מ מזרחית לכנרת. במקום שכנה העיר סוסיתא אשר הוקמה על כל שטח רמת ההר ונוסדה כעיר מדינה (פוליס) ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפנה"ס בידי הממלכה הסלאוקית. ההר מוקף מצוקים מכל עבריו ומחובר באוכף במזרחו לשאר רמת הגולן. (ויקיפדיה)

עיינות
לשעבר משק פועלות ליד נס ציונה.

ציטוטים

”כאני אוהבת לעבוד בכרם, כשהכרמים מלבלבים זה מרגש אותי“

הקשר הרב דורי