מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1951, עלו הוריה של יפה וחמשת אחיה הגדולים מעיראק. את כל רכושם נאלצו להשאיר מאחור ועם הגיעם לארץ הופנו למעברת עתלית. התנאים במעברה היו קשים מאוד – גשם, בוץ, צפיפות שפה חדשה ולא מוכרת וקשיי פרנסה. על זיכרונות משפחתיים מתקופת המעברה אפשר לקרוא בסיפורה של תקווה ניסים, אחותה הגדולה של יפה, שלמדה איתה השנה בכיתת הוותיקים של בית ספר רעות- דגים מלוחים לשבת . לאחר כמה חודשים עברה המשפחה למעברת תלפיות בירושלים הסמוכה לשכונת גוננים (קטמונים) ושם כבר נולדה יפה- הצברית של המשפחה, בת רביעית וילדה שישית במשפחה.

יפה למדה בבית הספר היסודי "מצדה" שבשכונת קטמונים. היא מספרת שבילדותה למדו יחד באותה כיתה ילדים בגילאים שונים. הרבה מהם היו עולים חדשים וכל אחד למד לפי הרמה שלו. לפעמים למדו ככה כי לא היו מספיק ילדים באותו גיל כדי למלא כיתה. בית ספר "מצדה" היה בית ספר ממלכתי ברחוב יוחנן בן זכאי בשכונת קטמונים. היום נבנו בשכונה בתי ספר חדשים והמבנה שבו שכן בית הספר הפלך להיות אולפנה לאומנויות. בהפסקות אהבה יפה לשחק קלאס ולקפוץ בחבל עם החברות שלה. איך שיחקו קלאס? בגיר לבן ציירו ריבועים גדולים על האספלט של חצר בית הספר והייו דוחפים אבן גדולה שמצאו בחצר בעזרת הרגל מריבוע לריבוע.

עם סיום לימודיה בבית הספר עבדה יפה כסייעת בגן ילדים. את בעלה הכירה יפה בירושלים, כשהייתה בת 19. בעלה שירת אז בצבא ולאחר שחרורו מהצבא הם החליטו להינשא נולדו להם שלושה ילדים: שני בנים ובת. היום יש ליפה ששה נכדים – 4 נכדות מהבת ושני נכדים מהבן הצעיר. לאחרונה, הבן השני שלה שהיה רווק עד גיל 45 החליט להתחתן וזה שימח אותה עד מאוד. יפה המשיכה בעבודתה כסייעת לגננת במעון ויצ"ו, עד שיצאה לפנסיה. כעת היא פעילה במועדון שכונתי. היא לומדת שם אנגלית, מחשבים וציור ושומעת הרבה הרצאות מעניינות.

יפה (משמאל) עם אחותה הגדולה תקווה (במרכז) ועם חברתן שרה

הזוית האישית

בשנתיים האחרונות לומדת יפה בכיתת הוותיקים בבית הספר רעות, משתתפת עם תלמידי החטיבה בטקסים ובאירועים ונהנית מאוד מהטיולים והלימודים, מחבריה לכיתת הוותיקים ומהמפגש עם המורים והתלמידים.