מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הפרידה של דוינה מאחיה למשך 25 שנה

תמונה שלי ושל משפחתי כיום
תמונה של סבתי עם אחיה הקטן מיכאל
ילדותה של דוינה

דוינה נולדה בבוקרשט שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמא שלה קראה לה "דוינה" בגלל ש"דוינה" זה סגנון מוזיקה רומני עם שורשים מזרח תיכוניים שאימא שלה אהבה. אימא שלה, פלוריקה, הייתה בלונדינית עם עיניים כחולות. אביה אהרון היה בעל שיער חום ועיניים חומות ואחיה הקטן מיכאל היה בעל שיער בלונדיני ועיניים ירוקות.

תמונה עם המשפחה של אח של סבתא שלי (סבתא שלי מצד שמאל בתמונה השנייה)

תמונה 1

דוינה ומשפחתה עברו לגור בבוקובינה שבצפון רומניה, אבל נאלצו לברוח בחזרה לבוקרשט בגלל שהנאצים התחילו לתפוס יהודים ולשלוח אותם למחנות עבודה ברוסיה. סבא וסבתא שלה היו מאלו שנתפסו ונלקחו לרוסיה, שם נרצחו.

בבוקרשט הם עברו לגור בבית קטן עם שני חדרים, מטבח, שירותים וחדר עם אמבטיה מעץ, שם התחבאו עד סוף המלחמה.

כילדה היא מאוד אהבה לשחק עם אחיה וחבריה בחוץ בעיקר בתופסת ומחבואים. היא הלכה לבית ספר יסודי ששמו "בית הבנות מספר אחד", שם למדו רק בנות. בבית ספר זה הייתה תלבושת אחידה כמו בכל בתי הספר ברומניה. התלבושת הייתה חצאית כחולה, חולצה לבנה ועניבה. היא הייתה תלמידה טובה, שקדנית ומצטיינת.

תמונה של סבתא שלי דוינה בגיל 18

תמונה 2

יום הולדת לאמה של דוינה

תמונה 3

ההפרדה בין דוינה לאחיה

בשנת 1949 הורי סבתי נפרדו. אמה לקחה אותה ואביה לקח את אחיה מיכאל. הוריהם לא הרשו להם להיפגש במשך 15 שנה שבמהלכן נפגשו בסתר.

בשנת 1961 היא התחתנה עם סבי ג'ורג' קלוגרסקו והולידה שתי ילדים: אמי מיכאלה ואחיה ליביו. בשנת 1964 מיכאל (אחיה של סבתא) ואביה עלו לישראל והיא נשארה ברומניה עם אמה. בגלל המשטר הקומוניסטי לא הרשו לתושבי רומניה לתקשר עם משפחה מארצות זרות. זו הייתה בעיה גדולה עבורה, ומשנת 1964 עד שנת 1989 היא לא יכלה לתקשר עם אחיה ואביה.

כשגילו שאחיה גר בישראל, הם פיטרו את בעלה ג'ורג' מהעבודה. הוא נפגע מאוד ובגלל הכעס הוא חלה במחלה במערכת העצבים ולצערנו נפטר בשנת 1987 בגיל 49 (ז"ל). אחרי הנפילה של המשטר הקומוניסטי אחיה בא לבקר אותה בהפתעה ברומניה, הפגישה הייתה מרגשת מאוד. כשהוא צלצל בדלת, אמי פתחה את הדלת וזיהתה אותו מיד, בגלל שהוא דומה לאמה דוינה כמו שתי טיפות מים.

בשנת 1995 סבתי החליטה לעלות לארץ ולהיות ביחד עם משפחתה.

לצערנו הרב מיכאל, אח של דוינה נפטר לפני שבועיים בזמן שכתבתי את העבודה.

תמונה משפחתית

תמונה 4

הזוית האישית

דוינה: שמחתי כשנכדי ביקש ממני לספר לו סיפורים על חיי, זה מאוד ריגש אותי. שמחתי לעזור ולו ונהניתי לספר לו על שורשיו.

דניאל: בחרתי לספר על סבתא שלי, משום שהיא אישה מדהימה אותה אני מעריץ, אני שמח שהיא פה איתי. מעבר לסיפור האישי המדהים, למדתי על עבר משפחתי ושורשי, סיפורה של סבתי לימד אותי לקחים חשובים לחיים שלדעתי יעזרו לי בעתיד, אני צריך ללמוד מהטעויות שלה.

מילון

בוקובינה
אזור היסטורי שמחציתו הדרומית (מחוז סוצ'אבה) ברומניה ומחציתו הצפונית (מחוז צ'רנוביץ) באוקראינה.

דוינה
דוינה (ברומנית: Doină) הוא סוגת שירה גדושת רגשות, בעיקר של געגוע וצער, בסגנון לירי, במוזיקה עממית הרומנית. הדוינה מתאפיינת בשירה קולית, לעיתים מלווה בכלי מוזיקלי בודד. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל סוף הוא גם התחלה“

הקשר הרב דורי