מאגר סיפורי מורשת

פולה (סבתא של אגם המתעדת) נולדה בפולין בשנת 1949, היא הייתה האחות הצעירה במשפחה. בילדותה נהגה להחליק על הקרח ולנגן בכינור. החג האהוב עליה ביותר היה פסח בגלל הסיפורים והמאכלים הטעימים. בבית הספר שבו למדה הייתה משמעת קשוחה והוא היה רחוק מביתה, לכן הייתה צריכה לנסוע בשתי רכבות כדי להגיע אליו.

בצעירותה נפגשה עם הדודים שלה שעלו לארץ ושמעה את סיפוריהם, מה שגרם לה לרצות לעלות גם לארץ. בשנת 1971, כשהייתה בת 21 , ולאחר עשר שנים מרגע שהחליטה שהיא רוצה לעלות, הגשימה פולה את חלומה ועלתה לארץ ישראל. כאשר הגיעה לארץ היא גרה בקיבוץ הזורע ובכך גם הגשימה את חלומו של אביה, שלא הספיק לעלות לארץ ונפטר בפולין. פולה עבדה כאחות במספר בתי חולים במחלקות הקשות ביותר.

פולה התלבטה מאוד על איזה מהעשורים בחייה לספר בתכנית, מכיוון שהיו לה כמה משמעותיים במיוחד לאחר שהייתה לה ילדות טובה. אך לאחר חשיבה מרובה החליטה שהזמן המשמעותי ביותר היה כאשר ילדיה נולדו בארץ ישראל, למרות הקשיים הכלכליים שנתקלו בהם היא ובעלה בתור זוג צעיר ובתור עולים שרוב משפחותיהם נספו בשואה.

העשור המשמעותי של פולה 

הילד הראשון, ילון (אבא של אגם) נולד בשנת 1974 כפג. פולה החליטה לקרוא לו בשני שמות – ילון ויהושע, כפי שהיה נהוג בחו"ל באותה התקופה. האושר היה רב אך היה מעורב עם רגשות של פחד מכיוון שהיה קטן ושברירי, ולכן בלילה היא הייתה הולכת לעריסה שלו ובודקת שהוא נושם. אמה לקחה חופש ועזרה לה לטפל בתינוק. היא הייתה מטיילת איתו, משחקת איתו ובכך גרמה לו לאושר רב. לאחר שנה הם מיהרו להביא עוד ילד לעולם אשר נולד במשקל תקין, מה שנתן להורים שקט נפשי. ילון היה אח למופת: כאשר היה שומע את אחיו הקטן בוכה הוא מיד היה מזעיק את אימא ואבא שלו וצועק: "תינוק בוכה, תינוק בוכה". שמות התינוק החדש היו ינון ודניאל.

כאשר ילון וינון היו בני 7-8, הם סיפרו להם שכאשר אימא ואבא ישנים ביחד נוצרים אחים, ולכן החליטו הילדים לשאול את הוריהם למה אין להם עוד אח או אחות אם ההורים שלהם ישנים ביחד? חודש לאחר מכן פולה ובעלה ויקטור חשבו שכנראה היא בהיריון וסיפרו על כך לילדים. ילון כל כך שמח שמרוב אושר היה צועק לחבריו, כשהיו באים לקרוא לו לשחק, שהוא לא יכול לרדת מכיוון שאימא שלו בהיריון. השמועה הופצה גם לחברות של פולה ששאלו לשלומה והאם זה נכון וזאת נענתה בחיוב ובצחוק.

לאחר תשעה חודשים נולדה אחותם, יהלה רינה היו שמותיה. האחים הגדולים, ילון וינון, הסתכלו על יהלה וציינו בפני הוריהם שלדעתם היא צריכה לגדול כמוהם עם עוד אח/ות, כדי שלא תהיה לבד. לאחר שנה וחצי מאותו היום נולדה יסמין בת אל. בביתם שרר אושר רב בזכות כמות הילדים.

וזהו סיפורה של פולה על כך שהגשימה את חלומה ואת חלום הוריה לעלות לארץ ולגדל בה משפחה.

הזוית האישית

אגם: החוויה שלי הייתה מדהימה ושונה, תמיד הקשבתי והתעניינתי בסיפורים של סבתא אבל לסיפורים היה קשר למעשים שלנו אצלה בבית ובין העבר שלה. במפגש שאלנו שאלות שהכנו מראש והיא אמרה דברים שלא שמעתי עליהם. החוויה הזאת נתנה לי להבין שאני צריכה לשאול את סבתא יותר על העבר שלה מפני שזה מרתק אותי. בין סבתא שלי לבין יוליה היה חיבור יפה. למדתי הרבה למשל ששם המשפחה שלי לפני השינוי היה ׳גרושקה׳, וכמובן נוצר בנינו חיבור חזק יותר.

יוליה: בעקבות התוכנית חוויתי הרבה כיף והתרגשות. כשפגשתי את סבתא של אגם היא היתה נחמדה אלי מאוד! כשהיא סיפרה את סיפורה הקשבתי רק לה כיוון שהיה לי מאוד מעניין. בזמן המפגש הכרתי יותר טוב את המשפחה של אגם. את התרבות, את העדות של המשפחה של אגם. לסיכום: היה לי מאוד כיף ומאוד אינפורמטיבי.