מאגר סיפורי מורשת

סבא נולד בתאריך 16.11.1932 בלבנון ביירות. לאמא של סבא קראו רוזה גרטנר ולאבא של סבא קראו גייטנו יורגה.

הבית של סבא היה מאוד תרבותי. אמא של סבא הייתה רקדנית בלט ראשית בלהקת הבלט המלכותי ההונגרי. אבא של סבא היה מנהל כללי של חברת אדריטייקה [ביטוח ימי]. סבא אהב מאוד לשחק מונופול. בחורף אהב להחליק על הקרח ובימים יפים לטייל בטבע.

סבא זוכר מהילדות…

"למדנו עד לשעה 13:00 בצהריים".

סבא למד בבית ספר בבודפשט שבהונגריה, כמובן בשפה ההונגרית. שם בית הספר היה "אדי אנדרה", על שם סופר לאומי של הונגריה. בית הספר היה במרחק של 5 דקות מהבית. בחורף, שהוא קשה ביותר בהונגריה, היו מתיזים מים בכל שטח החצר ואז היינו מחליקים על הקרח עד לשעות הערב.

על החגים סבא מספר: "אנו קיימנו את כל חגי היהודים, למרות שחיינו בארץ לא יהודית. זה היה, כמובן, כינוס משפחתי רחב עם אווירת שמחה שגם מביעה חמימות רבה לילדים".

עם כניסת הנאצים וכיבוש המדינה על ידם, הופסקו הלימודים עבורנו הילדים היהודים. זה קרה בחודש אפריל 1945. עליתי לארץ ישראל בשנת 1950, מצרפת באנייה ששמה "נגבה". עליתי במסגרת תנועת הנוער הבונים גורדוניה. הייתי בן 19. מסלול העלייה היה ממרסיי בדרום צרפת ישר לקיבוץ גלעד. את שרותי הצבאי עשיתי במסגרת של"ת [שרות לא תשלום].

סבא חובב ג'אז

סבא אוהב מאוד מוסיקת ג'אז, בתמונה תקליט כפי שהיה בזמנו.

סבא התחיל לאהוב ג'אז בגיל 16 בצרפת וכשהגיע לארץ כמעט לא היו חובבי ג'אז. סבא מספר: "בשנת 1950 שפגשתי ברחוב דיזינגוף בתל אביב חבר שעלה ארצה בדיוק בשנה שאני עליתי, והיה חובב ג'אז כמוני ושמו רוז'ה. הוא  הכיר לי מוסיקאים אחרים שגם הם היו חובבי ג'אז, ועבדו במוסיקה במועדוני לילה או בבית קפה לפרנסתם. באותם הימים בארץ מוסיקת ג'אז הייתה מזוהה עם מוסיקה לשיכורים.

מחיר תקליט אחד היה 7.50 לירות, כאשר הרווחתי 45 לירות ישראליות לחודש. על מנת לרכוש תקליטים הייתי הולך לנקות צלחות במסעדת "המוזג" ברחוב שלום עליכם פינת בני יהודה. היו משלמים לי עבור לילה של ניקיונות 8 לירות, לכן יכולתי מידי פעם לקנות תקליט. התפרנסתי מעבודה ככרטיסן בחברת דן קואופרטיב לתחבורה ציבורית".

המצגת שלנו – סיפורו של סבא יעקב גרטנר

הזוית האישית

נגה: רציתי לומר לסבא, ממש נהניתי אתך בתכנית הקשר הרב דורי, תמשיך להיות הסבא הכי טוב ותהיה בריא כול הזמן ואני הכי אוהבת אותך.

סבא יעקב: אני שמחתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, שמחתי להיות בחברת הנכדים והנכדות, וגם שמחתי ליצור קשר עם הורים אחרים.