מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה ששינתה את החיים

סבתי וסבי ביום חתונתם
סבתי רחל וזאנה היום
קשיי העלייה של סבתי ממרוקו

סבתא רחל {סבתי מצד אימי} קרנקראה רחל על שם רחל אימנו.
סבתא נולדה במרוקו בשנת 1943 ועלתה לישראל לירושלים בשנת 1955 כאשר הייתה בת 12.
באותם ימים "באה משלחת של יהודים מירושלים ושאלו אותנו האם אנחנו רוצים לעלות ארצה, כמובן ששמחנו מכיוון שכל ברכה שבירכנו הקפדנו לומר את המשפט "בשנה הבאה בירושלים הבנויה".
חייתי בכפר שקראו לו טגמות, גרנו קרוב מאוד להרי האטלס, בפרברים של מרקש (עיר גדולה מאוד במרוקו).
 
לאחר 3 חודשים אמרו לנו שבתאריך מסוים לוקחים אותנו לירושלים. מי שהיה לו כסף לקח איתו ומי שלא היה לו, לא לקח כלום.
בבוקר יצאנו כולם ברגל. העבירו אותנו לחודש במרקש בסוג של מחנה מעבר. ומשם עלינו לצרפת, שם היינו כחודש. בצרפת חיכתה לנו אוניה שלקחה אותנו לישראל. כאשר הגענו ארצה בשנת 1955, אבא שלי התנדב להיות במושב גפן ולעזור בקטיף כותנה וכו'.
 
 
 
תמונה 1

מושב גפן 
גרנו בצריפים והיינו צריכים להביא מים מבחוץ והתנאים בארץ בשנים הראשונות שלנו כאן היו קשים מאוד. לא היו לנו מים בברזים נאלצנו להביא מים מבאר בדליים בכדי לכבס, לבשל,להדיח כלים וכ'ו.
השנים הראשונות שלנו בארץ היו קשות מאוד אך לא התחרטנו לרגע על שעלינו ארצה,כעבור מס' שנים עברנו לגור בבניין בן שתי קומות .סבתי גרה בבניין זה עד היום.
היום יש לה שבעה ילדים, 27 נכדים ו-5 נינים.
 
עשרה:
יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יחידים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות כנגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו אליה למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, בעוד אחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. בראשית המאה ה-21 נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים. (ויקיפדיה)
 
 תשע"ו   2016

מילון

נהרזמר
יום שישי במרוקאית

מרקש
מרקש (בערבית: ?????, תעתיק מדוייק: מראכש, נהגה: מוראכוש; בברברית: ??????, מְר'ר'אכְש; בצרפתית: Marrakech) היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים (נכון ל-2010) שרובם ממוצא ברברי. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". העיר, המכונה גם "העיר האדומה" על שם צבעם האופייני של בנייניה (בעיקר בעיר העתיקה), מוגדרת משנת 1985 על ידי אונסק"ו [2] כאתר מורשת עולמית. תיירים רבים פוקדים אותה מדי שנה והיא זכתה לכינוי "פריז של מרוקו" הודות לפניני האדריכלות הרבות בה.

ציטוטים

”בשנה הבאה בירושליים הבנויה“

הקשר הרב דורי