מאגר סיפורי מורשת

סבתא אנה שוסטק נולדה ב-28 ליולי 1938, במוסקבה, לאביה סולומון (שלמה) ואימא שרה (לבית אטרמן). היא הייתה הבכורה בין אחיה.

שנותיה הראשונות של סבתא עברו בצל מלחמת העולם השנייה שפרצה ברוסיה ביוני 1941 (התקפה גרמנית על רוסיה – מבצע 'ברברוסה').

כאשר הצבא הגרמני התקדם לעבר מוסקבה פינו את הנשים, הילדים והזקנים במוסקבה, וביניהם סבתא, לעיר קאזאן. קאזאן היא עיר נמל גדולה על גדות הוולגה, המרוחקת כ-830 קילומטר ממוסקבה (בירת טאטריסטן).

סבתא גרה שם עד כמעט סוף המלחמה, בשנת 1945, בזמן שאביה נלחם בצבא ברית המועצות בכוחות הנ"מ. הוא הוצב ליד סטלינגרד ועשה שמות במפציצים גרמנים. סבתי לא ראתה אותו כלל כל תקופת המלחמה.

לסבתא של סבתי היו שלושה אחים בוורשה, והם ומשפחתם נספו בשואה. החיים בזמן מלחמה היו קשים. סבתא זוכרת שאת המצרכים חילקו לפי תלושי חלוקה והם חיו במחסור בצרכים הבסיסיים ביותר.

היא מספרת שב-1945 הם קיבלו משלוח מהצבא האמריקאי: חלב מתוק משומר. זה היה אירוע משמח מאד שנחקק לה בזיכרונה לכל החיים. לאחר המלחמה סבתא למדה בבית ספר יסודי במרכז מוסקווה ליד רחוב ארבט. סבתא זוכרת שליד ביה"ס שכן מעונו של שגריר ארה"ב ואנשים חשובים ביקרו בו לעיתים קרובות.

כשסבתא הייתה בת עשר נולד אחיה סניה (ישעיהו). הם חיו בדירת מרתף קטנה: הוריה, היא, אחיה וסבתא-רבה שלהם. ברוסיה הקומוניסטית נאסרה כל פעילות דתית אך המשפחה שמרה על חלק מהמנהגים היהודיים כמו אכילת מצות בפסח ואוזני המן בפורים.

בביתה של סבתי דיברו רוסית אך הוריה דיברו לעיתים ביידיש. סבתא אהבה לימודי היסטוריה, ספרות וביולוגיה ותחביביה היו אופרה  וגם מחול. היא למדה בעל-פה את כל הארִיות הידועות. בתחום הקולנוע סבתא מאוד העריצה את שחקן הקולנוע הצרפתי ג'ראר פיליפ.

את לימודיה הגבוהים סבתא רכשה באוניברסיטה בעיר פנזה וסיימה תואר בהנדסת מכניקה ב-1961.

היא הכירה את סבא לב בשנת 1963 והם התחתנו כעבור שנה. אבי, ברוך, הוא בנם השני, נולד בשנת 1966. לפניו נולד מיכאל ואחריו נולדו עוד שני אחים ואחות. כמות כה גדולה של ילדים היא דבר בהחלט יוצא דופן בחברה הרוסית. בתקופה זאת המפלגה הקומוניסטית שלטה בברית המועצות והשלטון היה קומוניסטי. היהודים נאלצו לשמור על מנהגי היהדות ועל התפילות בסתר ומי שנתפס נענש, לעיתים במוות. רוב האנשים באותה תקופה חיו בעוני ובפשטות. אבי ומשפחתו. אבי ומשפחתו מאוד רצו להגיע לארץ ישראל והתאמצו כדי לקבל אישור לעלות לארץ ישראל. הם סורבו מספר פעמים אך בסופו של דבר, התקבל האישור, והם עלו לארץ ישראל.

הזוית האישית

היה לי מאוד כייף לחקור את העבר של סבתי ולדעת איך עלו בני משפחתה והיא לישראל. אני מאחל לסבתי שתחיה חיים ארוכים וטובים, שתהנה מכל רגע ואני רוצה להיות איתה כמה שיותר זמן.