מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי מצליח, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, הזמנתי את סבא שלי להשתתף עמי בתכנית. אני מקשיב לסיפורים שלו ואני כותב יחד עם סבי, סילבן, את סיפור העלייה שלו לארץ.

העלייה לארץ

שמי סילבן אזולאי, בן להורים חנניה וסימי גרנו במרוקו בעיר מרקש (MARRAKESH). להוריי היו חיים טובים, ומתוך ציונות החליטו הוריי לעלות ארצה.

בשלב הראשון היינו חייבים לעבור קודם לעיר אחרת, לקזבלנקה. עיר זאת היא עיר נמל וזאת הסיבה שעברנו אליה. נאלצנו לחכות בעיר הזאת במשך כשנה עד שהממונים על העלייה, הציונים, אפשרו את  העלייה ארצה.

סבא סילבן התינוק עם אמו סימי במרוקו

במשך השנה הארוכה הזאת, בקזבלנקה, בה המתנו לעלייתנו, הוריי היו ללא עבודה ואנחנו היינו צריכים להתפרנס בינתיים ולאכול. היה צורך לכלכל את המשפחה שכללה אז הורים ושישה ילדים. החסכונות של ההורים שלי נגמרו ועקב כך הוריי נאלצו לחפש עבודה. מצב קשה זה נמשך במשך כשנה עד לעלייה ארצה.

יום העלייה לארץ

יום העלייה הגיע, אך הוא נמשך כשבועיים ימים. את הדרך עשינו בשתי ספינות – אחת לנאפולי שבאיטליה, בה שהינו במשך כשבוע ימים בהמתנה לעוד ספינה, שגם בה היינו גם כשבוע ימים בים עד להגעתנו ארצה.

הגענו לנמל חיפה בשעות הקטנות של הלילה ומי שלא ראה את העיר חיפה בלילה לא ראה דבר יפה מימיו, אני ממש זוכר את היופי הזה, ממש עיר האורות ובמקביל את המראה המדהים של הר הכרמל שנשקף מול עינינו הראשונה נחקקת בראשינו.

תהליך הקליטה בארץ

מכאן מתחילה הקליטה שלנו ארצה מלווה בדרך שלא מוכרת לנו. היינו אמורים להיקלט בעיר אשדוד ובגלל טעות, לא הייתה בכוונה, של אחד הסדרנים, הוא כיוון אותנו לעלות לרכב אחר, נסענו והגענו לעיירה שדרות במקום לאשדוד.

שם התחיל פרק חדש בשבילנו, שכרוך במנטליות אחרת. לי אישית היה לי קשה כילד השינוי שכרוך היה בעזיבת המקום בו גדלתי, עד גיל 12 והמעבר לארץ אחרת, עיר אחרת, שפה אחרת. גם לי היה קשה וגם לשאר בני המשפחה בכלל.

השנים חלפו ועברו, הסתגלנו לתנאים החדשים, היום ב"ה הכל טוב במדינתו הקטנה והאהובה.

הזוית האישית

סיפורו עלייתו של סבא סילבן, תועד ע"י נכדו אורי מצליח, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בהובלתה של המורה מירי יעקב.