מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1942 בעיראק. גדלנו בבית מסורתי, ואהבתי מאוד את ליל שבת, שאבא שלי היה מקדש זה היה מאוד מרגש נהגנו לשיר אשת חיל ביחד כל המשפחה. לאחר הארוחה כל המשפחה היתה מתאספת יחד ומבלה זמן איכות משפחתי. עד היום אני מתגעגעת לימים ההם.

חגים

אהבתי במיוחד את חג הפסח מכיוון שאבי לימד אותי את ההגדה בעברית וגם בערבית. וכמובן את המנגינות שמאוד אהבתי, היינו מסלסלים את ההגדה בשירה ובשמחה גדולה. אחרי ארוחת החג היינו יושבים עם אבי שהיה קורא חג גדיא. לא כמו היום שהילדים מחכים לאכול וכשמסיימים בורחים מהשולחן.

העלייה לארץ

אני ומשפחתי עלינו לארץ בשנת 1951, כשהייתי בת שמונה הגענו לארץ גרנו במעברה ובאהלים. המעברה היתה אזור שומם ובה בתים הרוסים של הערבים עם התכולה שלהם. זה היה מראה מאוד לא נעים. הסיבה לעלייה לארץ היתה בעקבות פרעות ורדיפות של הערבים את היהודים בעיראק. בזזו לנו את הבתים ועלינו חסרי כל לארץ ישראל. אני רוצה לציין שהערבים היו חברים טובים של אבי ואז הפכו את עורם ונהיו אויבים שלנו, כמובן שלא ניתן להכליל את כולם אך רובם הלכו בדרך של שנאה כנגד היהודים.

הילדות שלי בארץ ישראל

אבי במקצועו היה סנדלר והוא התפרנס מתפירת האהלים שהקרועים שהיו במעברה. הורי נולדו בעיראק לאבי ז"ל קראו נעים ולאמי ג'ולייט. אמי מאוד אהבה מוזיקה ערבית ובכל ארוע היתה מביאה זמר אורח בערבית קראו לזה צלרי בגדד. היינו ממש מתמוגגים מהשירים ומאוד נהנים עד היום אני אוהבת לשמוע שירים בערבית, אני זוכרת את הכל למרות היותי צעירה מאוד. לסבתא רבתא שלי מצד אמי קראו פרחה ולסבי קראו משה, מצד אבי שמחה ואפריים.

למדתי בארץ בירושלים בביה"ס ממלכתי, כמובן למדנו בעברית וחברי ללימודים היו גם הם עולים  חדשים. הסתדרנו מאוד יפה היינו יחד בריקודי עם בתנועה המאוחדת.

בגדנ"ע היו לנו פעילויות מדהימות כגון טיולים וזמן בילוי. את צעדת ירושלים עשיתי פעמים רבות.

הקמת התא המשפחתי

את בעלי שמואל הכרתי לראשונה באירוע חברתי. באותה התקופה הוא גר בפתח תקווה ואני בירושלים. לאחר חצי שנה של קשר הציע לי נישואין.  התחתנו בירושלים בשנת 1964. רוב המתנות שקיבלנו לחתונה היו כוסות קטנות של קפה שחור מרוב כוסות יכולנו לפתוח חנות לכוסות קפה….. וכמובן איך לא קיבלנו גם סיפולוקס 🙂

הזוית האישית

נעמי: נהנינו מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי וממליצות לכל מי שמזדמן לו לנצל את ההזדמנות הזו. התרגשתי מאוד בביקור בבית התפוצות לראות את מורשת העם היהודי, לראות את בתי הכנסת, לראות את הנכדות שלי שמחות ומאושרות להסתובב יחד עם סבא וסבתא ועל זה נאמר "עם ישראל חי"!

אביב כהן:  קישור לסיפור של סבא שלי שתועד ע"י מאי: "העלייה והקליטה של שמואל כהן בארץ".