מאגר סיפורי מורשת

שמי עזריאל שמאי, נולדתי בשנת 1950 בחיפה וארצה לשתף אתכם בסיפור העלייה של יהודי תימן למדינת ישראל.

באותה תקופה נשיא תימן לא התיר ליהודי תימן לעלות לארץ ישראל. בכל הערים, העיירות ובכפרים היו היהודים בעלי מלאכה ועבדו כצורפים וכסוחרים. הרמה הסוציו-אקונומית הייתה מחולקת כך שחלקם היו עמידים וחלקם קשיי יום אך המשותף לכולם הייתה הכמיהה לעלות ולחיות בארץ ישראל.

סבא רבא שלי בילה את כל יומו בלימוד תורה וגם היה מלמד ילדים בחדר. סבתא רבתא שלי הייתה עקרת בית אך גם היא פעלה לטובת פרנסת המשפחה והייתה מכינה פיתות וכל מיני מאפים בבית ומוכרת בשוק המקומי. לימים המצב הכלכלי בצנעא (בירת תימן) ובכל הערים בתימן היה קשה מאוד ואימם – נשיא תימן, אפשר ליהודים לעזוב את תימן ולעלות לארץ ישראל. יהודי תימן שמחו על כך והתחילו למכור את רכושם, חלקם הצליח למכור וחלקם לא הצליחו למכור ועזבו את בתיהם כדי לעלות לארץ ישראל. לצערי הרב, נוכח המצב שהיה התימנים המקומיים ניצלו את מצוקתם של היהודים ופלשו לבתיהם של היהודים שעזבו.

סבא רבא וסבתא רבתא אחרי העלייה מתימן

המסע לארץ התחיל וכל היהודים; הזקנים, הנשים והטף התחילו את מסעם לארץ ישראל ברגל או במשאיות מעיר לעיר ומכפר לכפר למקום איסוף שנמצא במחנה חשד (גאולה) שליד העיר עדן. הם החביאו את כספם בכיסים שתפרו ובצנצנות של חמאה כדי לשלם על מזון ודמי מעבר. בדרך למחנה "חשד" היו הרבה פורעים תימנים שאיימו עליהם ושדדו את כספם, ואת הזהב והתכשיטים שהביאו איתם.

לצערנו בתם התינוקת של סבא רבא וסבתא רבתא שלי, ששמה היה צביה, נפטרה עקב מזג האוויר הקשה. הם קברו אותה והמשיכו בדרכם למחנה חשד. מחנה חשד היה מחנה מעצר שהוסב למחנה פליטים, הם עלו על משאיות כדי להגיע לשם. במחנה הפליטים התאספו אלפי יהודים וחיכו שבועות ארוכים ואף וחודשים לתורם כדי לעלות למטוסים שיטיסו אותם לארץ הקודש. לצערנו הרבה יהודים שהיו בדרכם לארץ הקודש לא זכו להגיע ונפטרו בדרך לארץ ישראל.

בשנת 1949 הגיעו לארץ ישראל סבא רבא וסבתא רבתא ושיכנו אותם במחנה האוהלים בראש העין. לאחר שנתיים הם הגיעו לקריית ים והם מתגוררים שם עד היום הזה. לצערנו נחטפו אלפי תינוקות להמון משפחות עולים במרכזי קליטה. כולל במשפחתנו, לא יודעים מה עלה בגורלם עד היום הזה. כולנו עדיין מלאים בתקווה שהאמת תצא לאור.

הזוית האישית

גיא ואליה: החוויה שלנו הייתה כיפית ונהנינו מאוד לשמוע ולכתוב על הסיפור על עליית יהודי תימן ובמיוחד על העלייה של המשפחה.

סבא עזריאל: החוויה שלי להיות עם נכדי גיא בקשר הרב דורי הייתה נפלאה, היה נהדר שיש לי הזדמנות לספר לו על היסטורית מוצאו ובכלל לספר על עליית יהודי תימן. חשוב לי מאוד שישמע ויכתוב את הסיפור ממקור ראשון על עליית יהודי תימן.