מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה של אימא טטיאנה

הכל מתחיל בשנת 1980 בעיר מינסק שבבלרוס שם נולדה אמי טטיאנה מואין שוכמן. אמי מספרת כי כילדה קטנה בבלרוס היא אהבה מאד לשחק עם חבריה בחוץ, הם היו עושים בעיקר פעילות ספורטיבית כמו טיפוס על עצים ריצה או שהייה בספרייה. סבתא לא אהבה שאימא שלי הסתובבה בחוץ, כי בעיניים שלה ילדים שמסתובבים בחוץ הם או ילדים יתומים או ילדים שנחשבים למופרעים. החשיבה הזו הגיעה מהחוויה של סבתא במלחמת העולם השנייה – ילדים שהיו מסתובבים בחוץ היו בדרך כלל יתומים או עזובים. בכלל, לא היו הרבה אפשרויות לילדים אפילו הטלויזיה הייתה אנלוגית והיו בה שני ערוצים בלבד. החוויה של סבתא ממלחמת העולם השנייה הייתה קשה מאד ובעצם החיים בצל הפחדים שלה לא היו פשוטים. אימא זוכרת שלא היו מרשים לה להשתמש בכיריים (גז), כי סבתא פחדה שאימא תפגע מזה. בכל מקרה אימא לא ויתרה על ההנאות שלה ועל השהות עם חברים, והייתה מרבה להסתובב עם חברות בחוץ או בספריה.

העלייה לישראל

אמנם אמי נולדה בבלרוס ושם העבירה את ילדותה, אך כשהייתה נערה, החליטה לעזוב את בלרוס ולעלות לארץ ישראל. ההחלטה לעלות לארץ ישראל הגיעה מתוך הרצון לחזור לשורשים. בשנות ה-70 עוד לפני שאימא נולדה חלק מהמשפחה של אימא שלה (של סבתא) עלו ארצה וכך גם בשנות ה- 80 ואימא הרגישה צורך לעלות בעקבותיהם. בנוסף לרצון לחזור לשורשים אימא מספרת כי הלימודים בבלרוס לא היו טובים עבורה הן מבחינת הרמה והן מבחינת היחס של הילדים הנוצרים כלפי הילדים היהודים. היא מספרת כי בגיל היסודי הילדים הנוצרים היו מגלים התנהגויות אנטישמיות כלפי ילדים יהודים. רמת הלימודים הייתה גבוהה מאד מצד אחד ומאידך הקושי החברתי שהקשה על ההתמודדות בלימודים ועם הילדים הנוצרים.

בשנת 1996, כאשר מלאו לאמי 16 היא עלתה לארץ במסגרת תכנית נעל"ה – נוער עולה לפני הורים. תכנית זו היא תהליך שבו עולים לארץ כדי ללמוד. טרם הגיעה אימא לארץ, היא עברה מבחנים ושיחות כדי להתקבל לתכנית. במסגרת השיחה עם ההורים שאלו איפה המשפחה של אימא גרה בארץ כדי לדעת באיזו עיר לשבץ אותה בארץ ובהתאם בפנימייה באותה העיר. למעשה את חצי מבחינות הבגרות אימא עשתה בבלרוס והגיעה לכאן עם חצי תעודה, אך שובצה בכיתה לפי מקום פנוי ולא לפי רמת הלימודים שלה.

"הדסה נעורים"

בתקופת אמי נחשבה פנימיה זו לפנימיה קולטת עלייה ורוב התלמידים שם לא ידעו את השפה, בגלל שההורים שלהם לא רכשו את השפה. כך נוצר בין הילדים להורים חוסר תקשורת, דבר שהוביל להתנהגויות בלתי מקובלות. תקופת ההסתגלות של אימא הייתה נורא קשה משום שאימא הגיעה לכיתה בה למדו רק ילדי נעל"ה שהגיעו מבריה"מ לשעבר ובמרחק מהם היו כיתות של ילדים שעלו מאתיופיה. למעשה הייתה הפרדה מוחלט בין עולים מבריה"מ לשעבר לבין עולים מאתיופיה.

המקום הראשון בו אימא נקלטה היה במרכז קליטה לעולים בן שמן. במקום הזה תלמידי נעל"ה עברו שיבוץ בין קיבוצים ופנימיות לפי תוכנית לימודים. אמא סיפרה שלאחר השיבוץ  הם טיילו בירושלים, בשטח של הכותל והעיר העתיקה.

חג פורים הראשון בארץ

אירוע מיוחד הזכור לאימא הוא חג פורים הראשון בפנימיה "הדסה נעורים". סיפור מחג הפורים הראשון של אימא בארץ ישראל: אחד הסיפורים של אימא הוא של פורים הראשון שלה בארץ. הכיתה שלה התכוננה להצגת פורים ממבט מודרנית ולא היו מספיק שחקנים. אף אחד לא רצה להיות מומיית פרעה. בגלל שלא היו מתנדבים לתפקיד, אימא החליטה לנדב את עצמה ולקחת את תפקיד מומיית פרעה.

בטיול השנתי לאילת

הזוית האישית

טל: הקשר עם אימא התחזק, אהבתי להפגש עם אימא ולשמוע את הסיפור של אימא.

טטיאנה: הסיפור העלה לי זיכרונות מהילדות, נהנתי מאוד לשבת עם טל ולשתף אותו בסיפור ילדותי.