מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי בסנדה ברטה אני גרה בירושלים כבר 50 שנה.

עשיתי עליה לארץ בגיל 22 עם בעלי המנוח ושלושה מילדי. גרנו ברוסיה והגענו ישירות לירושלים לשכונת נווה יעקב ומאז אנחנו גרים פה.

שכונת נווה יעקב

"נווה יעקב היא שכונת המגורים היהודית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה ב-1970 באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. מספר התושבים בשכונה הוא כ-25,000. שם השכונה מנציח את המושבה נווה יעקב, אשר הוקמה בשנת 1924 וחרבה במלחמת העצמאות, אולם השכונה איננה נמצאת במיקום בו שכנה המושבה, אלא צפון-מזרחית ממנו. (מיקום המושבה המקורי היה בחלקו בבית חנינא של היום, ובחלקו היכן שכיום פסגת זאב צפון). (ויקיפדיה)

כשהייתי ברוסיה הייתי נחשבת שם לטבחית הכי מפורסמת והכי מצליחה. הייתי עומדת בשוק או בכל מקום כזה והייתי מוכרת אוכל בוכרי שהייתי מכינה בכמויות אדירות סירים של אולמות והכל היה נקנה מהר.

הייתי גם זמרת גדולה הייתי מוכרת ותוך כדי שרה וכולם היו רצים לשמוע אותי וכך היו גם קונים והיו כאלה שזרקו טיפים גם כשעלינו לארץ הייתי יושבת במחנה יהודה ומוכרת כמויות אדירות של אוכל.

השם שלי הוא ברטה והוסיפו לי את השם בסנדה. שם העריכו אותי מאוד שם עד שעזבתי וזה היה מאוד קשה לי לעזוב ולהפרד מעיר מולדתי.

הברחת יהודים במחתרת לארץ ישראל

לפני שעלינו לארץ המשפחה שלי הייתה מבריחה לארץ יהודים רבים היו להם קשרים חזקים ואף פעם לא תפסו אותם. אני הייתי מזייפת דרכונים או שהייתי נותנת שוחד מהכסף שקיבלתי על האוכל שהייתי מוכרת וכך הם קיבלו אישורים והיו משחררים אותם לעלייה לארץ. אימי ואבי היו מסורים בכל נפשם למען היהודים והיו חיים על הפת בשביל שאחרים יאכלו.

השידוך והחתונה

כך עברתי את חיי ברוסיה. עד שיום אחד ישבתי בסלון וקראתי ספר ופתאום אבי התיישב לידי והסתכל עלי הבנתי שהוא רוצה לאמר לי משהו אז סגרתי את הספר והסתכלתי עליו בחזרה שידבר ואז הוא אומר לי את עומדת להכיר היום את המיועד שלך …

הסתכלתי עליו במבט שאלה והוא חיך ואמר לי: "היום הכרתי בחור "בול בשבילך", בחור טוב, עשה צבא ומסודר. אני רוצה שתתחתני איתו. סגרתי איתו כבר והיום הוא יבוא לבית להכיר אותך ואת המשפחה שלך. אתם תתחתנו ותעלו לארץ ישראל לגור שם יחד, ואנחנו בהמשך נעלה גם ונפגש שם בישראל".

לא האמנתי למה ששמעתי הסתכלתי עליו ולא הגבתי פשוט השתתקתי ואז הוא קם ואמר לי: "לכי תתארגני לכבוד הפגישה ותראי יפה". אימי החלה בהכנות של התבשילים ואני הלכתי להתלבש בבגד השבת שלי אחותי שמה לי סיכה בראש יפה והייתי נראת כמו מלכה ולא יודעת לכבוד מי?

לאחר כשעתיים התיישבנו בסלון וחיכינו בקוצר רוח כל אותו הזמן לא הוצאתי הגה מהפה. סוף סוף הוא הגיע, בחור גבוה רזה ורציני, הסתכלנו אחד על השני ושתקנו ואז אבי הושיב אותו לידו והם הרימו לחיים. כך דיברו כולם על החיים ואני רק שתקתי והסתכלתי עליו. לא הבנתי מה הקשר שלי אליו מבחינת רוחניות גשמיות חיצוניות ועוד.

לאחר מכן אבי קם ולחץ לו יד ובירך אותנו ואז הוא הלך. לאחר יומיים הייתה החתונה בביתי. כולם הגיעו המשפחות, השכנים וחברים כמובן שאני ואימי הכנו את האוכל המוכר שלנו. הגיעו הרבה צלמים ואנשים מכובדים, ברכו אותנו וכך הייתה החתונה כולה שמחה, כשאני בכלל לא מכירה את החתן.

אחרי החתונה הלכנו לביתינו שזה היה החדר העליון של הבית שלי, הבית בו גרתי עם הורי. הכרתי את בן זוגי החדש לאט לאט במשך הימים ולבסוף התרגלתי אליו. לאחר כמה שנים עלינו לארץ. היו לנו בהתחלה עיקובים כי נתנו לאחרים לעלות במקומנו ולבסוץ עילינו לארץ עם שלושה ילדים. בארץ נולדה לנו עוד בת וכך חיינו את חיינו בלי שום משהו מתאים בינינו, למרות שהתרגלנו אחד לשני. אני הייתי הפעילה והזריזה ובלבוסטרית בבית והוא היה שקט מאוד ובקושי הוציא מילה. היה ביננו הפרש של 10 שנים וחיינו ביחד 50 שנה.

לפני שלוש שנים בעלי נפטר. לפני שהוא נפטר הוא אמר לי שהוא יודע שלא אהבתי אותו בהתחלה ואבי הוא זה שחיבר בינינו בשידוך, אבל הוסיף: "תודה לך על חיים מושלמים שנתת לי, שאף אחת אחרת לא היתה משלימה לי את החסר" ואז הוא נפטר.

כיום יש לי 4 ילדים: 2 בנים ו – 2 בנות ו – 17 נכדים ו – 3 נינים.

הקמנו משפחה ענפה בארץ ישראל

הזוית האישית

בסנדה: זה הסיפור חיים שלי. המשפט שהכי ריגש אותי, המשפט של בעלי לפני פטירתו. "תודה לך על חיים מושלמים שנתת לי, שאף אחת אחרת לא היתה משלימה לי את החסר" ואז הוא נפטר". יהי זכרו מבורך לעד.