מאגר סיפורי מורשת

אימא שלי בת 23 שעלתה לארץ ממרסיי שבצרפת לאילת בשנת 1995, אימא עלתה עם אבא שלי דוד. שהם עלו הם עברו לאילת, הם הגיעו בלי כלום, הם היו צריכים להתחיל הכול מהתחלה. היו להם קשיים עם השפה כי הם ידעו רק צרפתית ואנגלית, המזל שהרבה מהארץ יודעים ומבינים אנגלית וככה עם השפה אנגלית הם תיקשרו.

אחרי כמעט שנתיים שהם גרו באילת, הם החליטו לעבור לגור בנתניה, כי הבינו שבאילת הם לא מצליחים ולאכדאי להם להשאר שם. כשהגיעו לנתניה גם שם היו להם קשיים, למצוא בית, השפההעברית ובנוסף כול המשפחה נשארה בצרפת, הם היו לבד, בלי אף עזרה משפחתית. הם עבדו בחנות תיקים בשוק.

בשנת 1997 אימא שלי ואבא שלי התחתנו. לאימא שלי היה חלום לעלות לארץ היא ידעה שיהיו הרבה קשיים אבל לא ויתרו ועברה את הקשיים. נולדו להם ארבעה ילדים בן אחד ושלושה בנות קוראים להם: קרלה הבכורה, אילן, אתל ולולה. קרלה הבכורה התחתנה בגיל 21 והיום היא בת 24 עם שני ילדים בשם: חי וליו שהפכו אותה לסבתא פעם הראשונה.

אומנם היו לנו קשיים בכל מיני שלבים אבל העיקר שאנחנו כאן בארץ ישראל.

הזוית האישית

למדתי מאימא על העלייה הקשה והעל הקשיים שהיו לה והבנתי את הערך של העלייה לארץ ישראל.