מאגר סיפורי מורשת

קודם כל אני אספר לכם על ילדותי. נולדתי באוקראינה בעיר צ’רנוביץ, וילדותי הייתה דיי פשוטה: הבית לא היה גדול, וגם לא היינו צריכים הרבה, היינו רק אני אמי ואבי. הבית היה ליד נהר גדול ומרשים. לאמי קראו טניה והיא הייתה אחות מוסמכת בבית חולים. לאבי קראו מיכאל והוא היה רופא, הם עבדו באותו בית חולים. היו לי הרבה חברים ואף פעם לא הייתי לבד.

אני ובעלי הכרנו עוד מגיל 10, הוא היה מגיע למשפחתו בקיץ ובנוסף אלינו לבית. לאט לאט החברות שלנו צמחה לאהבה והחלטנו להתחתן. אחרי כמה שנים נולדה לנו בת בשם איזבלה, וכשאיזבלה הייתה בת 6 נולד לנו בן בשם אלכסנדר.

בשנת 1990 החלטנו לעלות לארץ, כמו הרבה יהודים באותה תקופה. כשעלינו לארץ על כל דבר שחשבנו הייתה לנו שאלה: מה נעשה עכשיו? איך נלמד עברית? איך נמצא עבודה? ועוד הרבה שאלות…

מהר הגענו לאולפן וידענו מספיק עברית כדי להתחיל לעבוד. אני התקבלתי לתפקיד מורה באנגלית בבית ספר יהונתן, ובעלי התקבל להיות רופא. מהר מאוד האנשים בארץ עזרו לנו והושיטו יד לעזרה כל פעם שהיה צריך.

עבודה ועיסוק

איך בעצם נהייתי מורה? הכל התחיל בכיתה א', כבר אז למדנו אנגלית, וכאשר עליתי לכיתה ד' ידעתי שאני רוצה להיות מורה לאנגלית. אחרי שסיימתי את הלימודים החלטתי שאני אלך ללמוד באוניברסיטה. לאחר לימודיי נהייתי מורה לאנגלית.

הזוית האישית

ליאל הנכדה המתעדת: אהבתי לשמוע את הסיפורים של סבתי, אני שמחה שתיעדנו אותה במאגר המורשת.