מאגר סיפורי מורשת

שמי חן מקוריה, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את אמי.

ילדות באתיופיה

אימא שלי נולדה באתיופיה בעיר בהר דר שם חיה ביחד עם ששת אחיה. היא הבת הבכורה. בילדותה אימא שלי אהבה לתפור בובות, לשחק במשחקים: חמש אבנים, קלאס, ומשחקי קופסא. היא גדלה בין נהר הנילוס לאגם טנה (אגם באתיופיה). אימא שלי אהבה מאוד את הים ואהבה מאוד ללכת לשם עם חברותיה. בשבתות המבוגרים היו מגיעים לבית והיו מדברים על העלייה לארץ ישראל בסודיות, בלי נוכחותם של הילדים.

שני הוריה עבדו במפעל טקסטיל, ובין הדברים שאימא שלי הכי זוכרת שאהבה הוא לקחת אוכל לאימא שלה שהייתה בעבודה. אימא שלי אהבה מאוד את הלחם שהיו מכינים בעבודה של ההורים שלה ובכל פעם כשהיא הייתה מגיעה, היו נותנים לה מהלחם הזה. אימא למדה בבית הספר השכונתי דיל צ'ב. בבית הספר היא אהבה לשחק עם חברותיה בחבל, והיא הייתה תלמידה מצטיינת.

העלייה לישראל והמורשת מהסבים ז"ל

בגיל 14 וחצי אימא שלי עלתה לארץ ישראל עם ששת אחיה ועם אימא שלה. באותה שנה אימא שלה התאלמנה וזה היה מאוד קשה, כי אימא שלה הייתה רק בת שלושים עם שבעה ילדים קטנים. לאחר שהגיעה לארץ לקחו ממנה את ארבעת הילדים הגדולים שלה לפנימיות, בלי לשאול או להתייעץ איתה.

אימא שלי הגיעה לפנימייה, שם נתנו לה שם חדש והיא סירבה לקבל אותו, מכיוון שלשם המקורי שלה יש סיפור מאחוריו. השם של אימא שלי – יטמורק – הוא שם שאבא שלה נתן לה וזה שם שהיא קיבלה שנים לפני שהיא נולדה. כל תקופת השהות בפנימייה הייתה מאוד קשה לה ולמשפחתה, מפני שזו ארץ זרה, שפה זרה, ותרבות זרה. במשך ארבע שנים הם גרו בקרוואנים ולאחר ארבע שנים הם עברו לעיר לוד. אימא שלי מספרת שאימא שלה הייתה אשת חייל – אישה חזקה. היא הייתה אלמנה צעירה שהגיעה לארץ ישראל וגידלה שבעה ילדים למופת:  עבדה, פירנסה את משפחתה בכבוד, לימדה את ילדיה מוסר עבודה, אהבת אדם ויושרה.

בגרות

אחרי שאימא שלי סיימה ללמוד היא עשתה שירות לאומי בבית ילדים ליתומים לאחר מכן התחתנה, הביאה לעולם שלושה ילדים, ובהמשך התגרשה. לאחר גירושים קשים הצליחה לשקם את עצמה, לעשות תואר בחינוך, לעבוד בשלוש עבודות, ובו זמנית להיות נוכחת בבית, לגדל ולחנך שלושה ילדים. כיום היא עובדת בחינוך מיוחד עם נערים בסיכון, וזו עבודה שהיא מאוד אוהבת.

הזוית האישית

אימא יטמורק: זה החזיר אותי לעבר שלי, לגעגועים לאימא שלי שכבר אינה בחיים וחשוב לי שבתי יודעת יותר על העלייה שלי. אני מאחלת לחן שתמשיך להגשים את החלומות שלה, שלא תפסיק לחייך, שתדע להבדיל בין טוב לרע ושתדע שאני תמיד פה בשבילה.

חן: מאוד נהניתי לשמוע על העבר של אימא שלי ולמרות שכבר שמעתי אותו, יש דברים ששמעתי בפעם הראשונה. אני מאחלת לאימא שלי שלא תפסיק לחייך, שתמיד תדע שהיא החברה הכי טובה שלי ולא יכולתי לבקש אימא יותר טובה.