מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי – רפאל, נולד בתאריך 10.4.1949 והוא גדל בעיירה ושמה קולאשי שבגאורגיה.

קולאשי היא עיירה קטנה בנפת סמטרדיה שבמחוז אימרתי במערב גאורגיה. העיירה ממוקמת 5 קילומטר צפונית לסמטרדיה, ואוכלוסייתה מנתה בשנת 2014 כ-1,702 איש. בכפר היו: מפעל אריגה, ציוד לייצור מוצרי בדולח, ומתפרות, שאינן מתפקדות כיום. העיירה מופיעה לראשונה ברשומות כפייף של משפחת מיכאלדזה. בשנת 1961 היא קיבלה מעמד של עיירה. ויקיפדיה

באותה עת גאורגיה הייתה חלק ממדינות ברית המועצות (שבינתיים כבר התפרקה) והמשטר היה קומוניסטי. משטר שלא התיר חופש דת. היו בתי כנסת  בהם רק מבוגרים הורשו להיכנס, אך לא הרשו זאת לילדים. בעיירה קולאשי, חיו בעיקר נוצרים והייתה גם קהילה יהודית קטנה. מכיוון שהרוב היו נוצרים, לא היה אפילו בית ספר יהודי אחד. לכן, סבא שלי נאלץ ללמוד בבית ספר נוצרי.

אם אחד הנוצרים היה רואה יהודי שמלמד ילד יהודי להתפלל, או קורא בתורה, או מתעסק בקדושה כזאת או אחרת, מיד היו מלשינים לשוטרים קומוניסטים, ואלה היו נותנים ליהודים קנסות כבדים, ואיסורים חמורים נוספים. במקרים מסויימים היו אפילו אוסרים בכלא את אותו יהודי. וכדי לשחרר את אותו יהודי שנאסר, או לקצר את תקופת מאסרו, הקהילה היהודית הייתה נתרמת לאסוף כספים, כדי לשחד את הקומוניסטים פעמים רבות.

סבא עלה לתורה בסתר בגיל שלוש עשרה בבית הכנסת הכי גדול בקולאשי,  מבלי לספר לחבריו על כך. זאת מכיוון, שרוב החברים שלו בכלל לא עלו לתורה, כי המשפחות שלהם לא רצו להסתכן.

לאחר העלייה לתורה עשו לו מסיבה בבית. המסיבה נעשתה בסתר עם משפחה קרובה, וסבא שלי היה מאוד מאושר .

הזווית האישית

הילה – הסתקרנתי לשמוע את הסיפור של סבי, על העבר של המשפחה שלי, ולהבין מה היהודים עברו שם. הפחדים, החששות, והאיומים על ידי הקומוניסטים .אני מאחלת לסבא שלי בריאות ואושר, ושנמשיך לשמור על קשר ולאהוב אחד את השני .