מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבי היה הנספח הצבאי בזאיר

סבא שלי מספר לי על ילדותי ועל העיר אשדוד
שירותי הצבאי
קורות חיים וזיכרונות

הכנות לעלייה

שנת 1962: "הכנות לעלייתי לארץ, באותו הזמן הייתי בן 13 ורוב הדודים עלו ארצה והשתכנו בעיר אשדוד בראשית הקמתה. אבי ז”ל נלקח למעצר במרוקו בעקבות הכנות לעלייה לארץ".

שנת 1963: עם שחרורו של אבי ז"ל אחרי שנה מהכלא המרוקאי הכנו את עצמנו לקראת בריחה ועלייה לארץ ישראל. באותה שנה אחרי כל ההכנות לעלייה הנציגים של הציונות היהודית לקחו אותנו באמצע הלילה בחשאי במוסך בקרבת הנמל בקזבלנקה עם קבלת האישור הם לקחו אותנו בסתר והסתירו אותנו בתחתית האנייה שבתחתיתה היו כל מיני סוסים פרות ועוד…ההפלגה הייתה ממש נוראית באוניה שנקראת " anservil" והתפללנו שהסיוט של ההפלגה הזו יסתיים עברנו דרך ספרד עד להגעתנו לעיר מרסיי שבמדינת צרפת.

העלייה

העלייה לארץ הייתה בחודש מאי 1963. הפלגנו מהעיר מרסיי שבצרפת באנייה שנקראת FLAMINIA ובאותה אנייה בנמל באיטליה עלו איתנו יהודים שעשו עלייה מרומניה  והפלגנו והגענו לנמל חיפה ומשם באוטובוס נסענו עד לעיר אשדוד. בעיר אשדוד קיבלו אותנו נציגי הסוכנות ושיכנו אותנו ברחוב משמר הירדן בדירות בהם לא היו חלונות לא מים ולא חשמל וכך גרנו עד ששיפצו את הדירות.

החיים החדשים

מוצרי הצריכה, הנפט לבישול וקרח לקירור היינו הולכים ברגל כמה מאות מטרים ומשם היינו מביאים את המוצרים. החיים בהתחלה היו מאוד קשים וההתאקלמות הייתה מאוד קשה בזמנו. כל האחים שלי נרשמנו ללימודים בבית ספר יסודי "אחדות" ואני הייתי בכיתה ח'. עם סיום בית הספר היסודי נרשמתי והתקבלתי לישיבה תיכונית "נווה הרצוג" וזה היה המחזור הראשון של הישיבה וגם שם הקליטה הייתה מאוד קשה. החשמל היה דרך גנרטור שהיינו תורנים להפעלתו כמו כן, בשיעורים היינו הולכים ברגל עד לבית כנסת בניר גלים ושם היינו עושים את השיעורים עד מאוחר, הן בגשם ובקור.

הגיוס לצה"ל

בשנת 1967 סיימתי את לימודי ובחודשים שנותרו לי עד לגיוסי לצה"ל עבדתי בעבודות מזדמנות הן בנמל והן בחקלאות לשתילת מדשאות בפארקים באשדוד. בחודש מאי 1968 התגייסתי לצה"ל. בין השנים 1968- 1971 הייתי בשירות חובה בחיל תותחנים כקשר ובין השנים 1971- 1973 כמפקד בתותחנים בשירות בסיני בתעלת סואץ.

בשנת 1973 השתתפתי במלחמת יום כיפור כמפקד ואחראי על שיירת תחמושת. מתום המלחמה ועד שנת 1984 מילאתי תפקידים מאוד אחראיים במערך חיל התותחנים.

img-20161218-wa0013

משנת 1984 עד 1987, שימשתי בתפקידים קצין אט"ל אגד ארטילרי – מפקד בסיס – ראש מדור במטכ"ל – בשנת 1987 נבחרתי להיות בתפקיד נספח צבאי, שליחות של שלוש שנים במדינת זאיר שביבשת אפריקה, מטעם משרד הביטחון, לאימון ולהדרכת הצבא הזאירי.

זאיר היא "הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (בצרפתית: République Démocratique du Congo, נקראה זאיר בין שנת 1971 לשנת 1997 ולפני כן "קונגו הבלגית" או "קונגו לאופולדוויל"), היא מדינה במרכז אפריקה. לעתים היא נקראת "קונגו-קינשאסה" על שם עיר בירתה, על מנת להבדילה מהרפובליקה של קונגו ("קונגו-ברזוויל")". (ויקיפדיה)

img-20161218-wa0004

כמו כן, שימשתי כקצין מנהלה בשגרירות הישראלית. השליחות הייתה עם כל המשפחה ובשהותנו שם, הילדים למדו בבית ספר אמריקאי בשנת 1989 חזרנו לארץ כתושבים חוזרים. בין השנים 1989 עד 1990 קיבלתי תפקיד בכיר בבית ספר "אטל". בשנת 2000 השתחררתי מצה"ל לאחר 23 שנות שירות ושש שנים נוספות בשירות מילואים.

img-20161218-wa0012

 

 

 

הזוית האישית

נועה: "סבא סיפר לי על עברו. היה מרגש ומרתק לשמוע את כל מסעותיו בזמן שירותו הצבאי. אני מאוד אוהבת את סבא שלי והכי אהבתי לשמוע את סיפוריו"

מילון

גנרטור
מכשיר שבאמצעותו היה חשמל

זאיר
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (בצרפתית: République Démocratique du Congo, נקראה זאיר בין שנת 1971 לשנת 1997 ולפני כן "קונגו הבלגית" או "קונגו לאופולדוויל"), היא מדינה במרכז אפריקה. לעתים היא נקראת "קונגו-קינשאסה" על שם עיר בירתה, על מנת להבדילה מהרפובליקה של קונגו ("קונגו-ברזוויל").

ציטוטים

”מוצרי הצריכה, הנפט לבישול וקרח לקירור היינו הולכים ברגל כמה מאות מטרים כדי להביא אותם “

הקשר הרב דורי