מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה לישראל לאחר ששרדה את צעדת המוות

אני וסבתא בשנת 2010
אנדרטת צעדת המוות מדכאו ביד ושם (ויקיפדיה)
פעילות

סיפורה של סבתי הגדולה מינה ז"ל

העלייה לישראל לאחר ששרדה את צעדת המוות

לסבתי הגדולה קראו מינה צביק – שמה ניתן לה על שם סבתה.

סבתא נולדה בתאריך 05.11.1923 העיר "סולטופניה" שהשתייכה אז לצ'כוסלובקיה. שמות הוריה היו משה ואתל. הם היו עשרה אחים: ישראל, שורקה, אליעזר, מינה, בלה, שרה, צבי, חיה ויעקב. ישראל הוא האח הבכור ונולד בשנת 1914 ואחיה הצעיר ביותר יעקב נולד בשנת 1939 (הבדל של 25 שנה). בגלל מרווח הגילאים לא קרה אף פעם שכולם היו בבית באותו הזמן.

בעיירה סולטופניה היו מכרות מלח. אביה של סבתי היה מוביל מלח ואימה הייתה עקרת בית. המשפחה הייתה מסורתית, הם חגוו את כל החגים שהיו לפי המסורת. בימי שישי ושבת לא היו מבשלים, מתקלחים או נוסעים בגלל שמירת המסורת. אביה של סבתא מינה היה ציוני ובביתם התארחו מידי פעם שליחי ה"שומר הצעיר". באותה עיירה הייתה מגמה לעלות לארץ ולולא מלחמת העולם השנייה היו כולם עולים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה סבתא בת 16 והבוגרת באחים שהיו בבית. סבתא נאלצה לעזור בעבודות הבית, לדאוג לילדים הצעירים וכן למזון לכל המשפחה. היא הייתה הולכת לשוק ה"שחור", שוק לא רשמי שם היו לה קשרים עם גויים, וקונה שם את המזונות לבני משפחתה. זו הייתה משימה קשה ומסוכנת.

עם כניסת הגרמנים באפריל 1944 בנו חומה סביב העיירה של סבתא ולתוכה אספו יהודים מהעיירות שמסביב. בביתם גרו שלוש משפחות. הצפיפות הייתה גדולה והתנאים קשים. בתאריך 18.05.1944 נלקחה המשפחה של סבתא מינה בטרנספורט הראשון.

הדרך למחנה ההשמדה אושוויץ ארכה שלושה ימים. בדרך כבר שמעו את סיפורי הזוועה של יהודי פולני שברח משם וראה את המשרפות. הם התקשו להאמין. למחנה ההשמדה הם הגיעו בלילה. שני בחורים ניגשו אל סבתי ואמרו לה שלא תלך עם ההורים שלה ושתוריד את המטפחת מראשה בגלל שעם המטפחת היא נראית כמו אימא.

אמה חטפה מידייה את יעקב הקטן. ברגע שנקלח ממנה אחיה הקטן ובלי המטפחת נראתה כנערה צעירה וכך ניצלה. אבל התמונה האחרונה של אמה חוטפת ממנה את הילד ונעלמת לא תרפה לעולם. אביה, אמה ואחיה הקטן עברו לצד שממנו אין חזרה, וסבתי עם אחותיה עברו לצד של הנשארים בחיים. בתאריך 09.05.1945 לאחר ששרדה את צעדת המוות סבתי ואחיותיה השתחררו בפראג. היא מצאה חלק מאחיה – מכל העשרה שבעה שרדו את השואה.

לאחר המלחמה היא פגשה את סבא שיקה ז"ל שהיה מדריך בתנועת השומר הצעיר, ויחד איתו עלתה ארצה והגיעה לקיבוץ בית זרע. שם, נולדו להם ארבעה ילדים : סבתי רבקה שהייתה הבכורה, יעקב ותלי התאומים ומשה הצעיר. במשך השנים עבדה בקיבוץ בתפקידים רבים כמו "סידור עבודה", "ועדת בריאות", "ועדת עבודה", "סידור רכב" וכל זה בנוסף לעבודתה במתפרה.

בנובמבר 1972 נפטר סבא שיקה. בינואר 1990 נפטרה תלי שהייתה אחותה של סבתא רבקה מסרטן, בהיותה בת 36 בלבד. סבתא עברה להתגור ב"וותיקון" עד ליום מותה בתאריך 29.04.2010 בהיותה בת 87.

קובץ הסיפור

הזוית האישית

 

מילון

צעדת המוות
הצעדה כפויה ממחנות ריכוז והשמדה ליעדים אחרים

ציטוטים

”אמה חטפה מידייה את יעקב הקטן“

הקשר הרב דורי