מאגר סיפורי מורשת

שמי ברני לילינג, נולדתי בפריז שבטקסס ב-20.11.1954 גדלתי שם עד גיל ארבע.

לאחר מכן אני ומשפחתי עברנו לעיר ניו יורק. ניו יורק היא עיר מיוחדת, יש בה כל כך הרבה דברים, וכל כך הרבה אפשרויות של תרבות, מכל הכיוונים, אם זה אדריכלות מיוחדת, ואם זה אומנות ומוזיאונים, או פארקים, וכל מה שאפשר לחשוב עליו. אני ניצלתי את זה ומאוד נהנתי מזה.

בניו יורק למדתי את כל שנות הלימוד שלי, מבית הספר היסודי ועד לתיכון, בנוסף לזה למדתי שם גם מעט באוניברסיטה. הכי השפיע עליי זה התיכון. התיכון שלי היה במנהטן, והייתי נוסע כל יום מהבית שלי כשעה, כדי להגיע ושעה חזרה. בדרך לתיכון עברתי בכל מיני מקומות מיוחדים ולמדתי מהם המון.

עליתי לארץ ב-5.10.1974 כשהייתי בן עשרים, יחד עם הגרעין של "השומר הצעיר". היינו קבוצה של עשרים איש, ועלינו ביחד לקיבוץ הראל שבאזור ירושלים. אני זוכר שזה היה מאוד מאתגר, ומאוד מרגש. כל השנים ביחד בתנועה התכוונו לעלות ארצה, ואחרי הרבה שנים ביחד, עלינו ארצה.

אני ובני הגרעין התגייסנו יחד לצבא, אני התגייסתי לנח"ל, ושירתי בתור תותחן טנק. חצי שנה מהשירות הצבאי שלי שירתתי בסיני, וזה היה שירות לא קל עם מעט חופשות.

בצבא הכרתי את נעמי, נעמי ואני נשאנו. באותה תקופה, אמא שלי נפטרה בניו יורק, ומיד אחרי שהשתחררתי מהצבא, טסנו לשם כדי להיות עם משפחתי.

קצת אחרי שהגענו לניו יורק, יעל, בתנו הראשונה נולדה. שהינו בניו יורק שנתיים, ואחרי תקופה זו רצינו לחזור לישראל. לא רצינו לגור בעיר, ולא רצינו לגור גם בקיבוץ, אז ניגשתי לסוכנות היהודית בניו יורק, ושמענו על הגרעין שיעלה לישראל ויקים את שורשים, באזור משגב, הצטרפנו אליהם. כשישוב שורשים לא היה בנוי, עדיין, גרנו בישוב זמני בשכניה. תוך כדי שתכננו ובנינו את ישוב שורשים, המקום שאנחנו גרים כיום. שנתיים לאחר שהגענו לשכניה, אסף בננו השני נולד. וכעשר שנים לאחר מכן יואב בננו השלישי והאחרון נולד.

במשך חמש שנים גרנו בישוב הזמני שכניה. בשנים אלה עסקנו הרבה, ביצירת אופי לישוב. הגרעין המייסד הגיע עם אידיאולוגיה ציונית, ומסורתית. קיימנו אספות ופגישות, ובהן שוחחנו והחלטנו על המסורת היהודית, ורמת הקרבה לדת. עמדו בפנינו אתגרים רבים, כמו מציאת עבודה לכל חברי הישוב, התארגנות בבתים, ובניית פעוטונים וגני ילדים. אתגר נוסף שעמד בפנינו, היה מזג האוויר שלא היינו רגילים אליו, חברי הגרעין הגיעו מצפון אמריקה, ומזג האוויר שם היה שונה לחלוטין. כישוב היה לנו חשוב לחגוג את החגים, ואת כל האירועים ביחד. כל זה דרש מחברי הישוב התנדבות, והתגייסות, כדי לקיים את האירועים האלו. בניית הישוב גיבשה אותנו, ונתנה לנו הרגשה של יצירת משהו חדש, ותחושה שתרמנו משהו לבניית המדינה.

הזווית האישית

ברני: מאוד נהנתי לספר לנכדתי על קורות חיי, ועל העלייה שלי לארץ, ועל הקמת משפחה וישוב.

תמר: נהנתי לשמוע מה שסבא סיפר לי, ולמדתי דברים חדשים על סבי ועל משפחתי