מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה לארץ של יעקב דבורה

אני והנכד שלי בתוכנית הקשר הרב דורי
אחרי מלחמת ששת הימים ברמת הגולן
משמעות החיים פה

שמי יעקב דבורה, נשוי לסימה משנת 1969. יש לנו ארבעה ילדים, יוסי הבכור, ענת, רמי ומורן בת הזקונים שלנו.

נולדתי בבצרה שבעירק, לאבי סלמן ואמי שמחה. משפחתם של ההורים חיו בשקט יחסי והיו ביחסי שכנות טובים עם הערבים בעירק עד לשנת 1948, כאשר הוקמה מדינת ישראל ומלחמת העצמאות התחילה. אז גם התחיל עוצר יציאה על יהודי עירק ואסור היה לעזוב את המדינה עד לשנת 1950.

בסוף שנת 1950, בוטל החוק והממשל העיראקי הוציא צו אשר אישר ליהודים לעזוב את המדינה, יחד עם זאת, נאלצו היהודים בהוראת הממשלה לעזוב את כל רכושם מאחור, ולוותר על אזרחותם. אפשרו להם לקחת איתם ארצה סכום כסף זעום.

לאבי סלמן ולסבי ניסים לבית משפחת דבורה, היתה חנות צורפות בבצרה. חיילי הממשל פשטו על החנות, חסמו אותה והוציאו ממנה את סבי ואבי שעבדו באותה עת במלאכת הצורפות. בנוסף, התחילו התנכלויות נוספות כלפי היהודים וכך החליטו בני משפחתי המורחבת, דודים ודודות, לעזוב את המדינה ולהשאיר את כל רכושם מאחור מחשש לחייהם.

בשנת 1951, עלינו ארצה בעליית "עזרה ונחמיה", אני אז בן שלוש.

תמונה 1
הצריפים שאליהם הגענו

 

סבי, אבי והדודים שידעו רק את מלאכת הצורפות, נאלצו להתמודד עם קשיים במציאת עבודה בארץ ונאלצו לעבוד בחקלאות בעבודות שונות. המצב בארץ היה קשה, היתה קצבה לכל דבר כמו לחם וביצים וכל משפחה נאלצה להסתפק במה שהוקצב לה, לא יכולנו לקנות אוכל בצורה חופשית.

כאשר הגענו לארץ שמו אותנו באוהלים אשר בחורף היה קשה, רטוב וקר ובקיץ היה חם מאוד. כעבור מספר שנים העבירו אותנו לצריפים מפח, ורק בשנת 1956 החלו בבניית מגורי קבע.

תמונה 2
אני בגן ילדים
תמונה 3
אני בגן ילדים

קיבלנו דירת עמידר קטנה שגודלה 36 מ"ר ומשפחתי, המונה שבע נפשות, חיה בצפיפות נוראית.

תמונה 4
דירות עמידר דו משפחתי

 

בשנת 1956, אבי גויס למלחמת מבצע סיני לאחר מזה חלה ולא היה מסוגל לעבוד וכך בגיל 12 אני נאלצתי לקבל את עול פרנסת המשפחה ולטפל במשפחתי.

בשנת 1965, הגעתי לגיל גיוס לצה"ל, אך עקב המצב המשפחתי הקשה לא גויסתי לצה"ל אם כי למשטרת ישראל על מנת שאוכל לקבל שכר אשר יפרנס את משפחתי.

חויבתי לשרת במשטרה 3 שנים, כפי שנהוג בצה"ל, אך מצבי השתנה, התחתנתי ונולד לי בן בשעה טובה ולכן, בעקבות הקושי למצוא עבודה באזרחות, נשארתי בשירות המשטרה עד ליום 4.1.82 .

היום בדיעבד, לאחר ששרדנו את הקשיים, אני יכול לומר כמובן שאין לי מדינה אחרת ולא רוצה לחשוב אחרת. יש לי משפחה מאושרת ארבעה ילדים, 8 נכדים וכולנו ביחד מאושרים.

 

הזוית האישית

סבא: חשוב להעביר לדורות הבאים את החיים בארץ והקשיים בשנים הראשונים בארץ.

מתן: חשוב שהנכדים ידעו מה היה פה פעם וכמובן שלא הכל בא בקלות כפי שזה נראה היום.

מילון

התנכלויות
פגיעה באדם אחר מתוך כוונת זדון ורוע.

ציטוטים

”היום אני יכול להגיד שאין לי מדינה אחרת“

הקשר הרב דורי