מאגר סיפורי מורשת

אני פנינה גרינברג, אנ י נשואה ונולדו לי שלוש בנות, מהן יש לי שבעה נכדים. אני סבתא של אלמה ובחרתי לספר על סיפור העלייה שלי.

נולדתי בפולין ובגיל שלושה חודשים ההורים שלי החליטו לעבור לגרמניה. שם גדלתי עד גיל 6, אני התחלתי ללמוד בבית ספר בו היה נהוג בסוף כל יום לשיר שירי כנסיה. באחד הימים, כשאימא שלי באה לאסוף אותי היא חיכתה מאחורי הדלת ושמעה את הקול שלי מעל קולות הילדים האחרים, ואז היא החליטה שהגיע הזמן לעלות לישראל.

וכך קרה שפתאום נותקתי מחברי והמטפלת פראולי. היה לי מאוד קשה, התגעגתי מאוד לחבריי ולא הספקתי להיפרד מהם. עלינו לישראל עם אוניית המעפילים "נגבה". עם הגיענו לארץ ישראל במשך חודש גרנו במעברה בחיפה בשם "שער עלייה", אחרי חודש עברנו לגור בתל אביב אצל בן דודו של אבא שלי.

חצי שנה לאחר מכן, עברנו להתגורר בדירת שני חדרים. בחדר אחד אנחנו המשפחה גרנו ובחדר השני התגוררה משפחה אחרת עם שלושה ילדים, בעוד המטבח והשירותים משותפים. כך גרנו חמש שנים ואז עברנו לדירה רק שלנו, והרגשתי כאחת מכולם.

הזוית האישית

פנינה ואלמה: אנחנו מאוד נהננו מהפעילות המשותפת היה כיף ללמוד על העבר והיה גם כיף לספר ולהעביר את הסיפור לדורות הבאים, שיהיו לנו עוד הרבה שנים של חוויות משותפות טובות.