מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי ראובן, נולדתי בויטבסק בבלרוס אימי גידלה אותי לבד מפני שהיגלו את אבי לסיביר. היא קראה לי ריבן(שם שהפך לבסוף לראובן בעברית) שם משפחתי היה מורגנשטרן(ביידיש בן שחר) . בבלרוס שבה נולדתי היה משטר קשה וקומוניסטי, באותה עת היא הייתה חלק מברית המועצות והיה בה "מסך ברזל".

בשנת 1941 כוחות מגרמניה פלשו לבלרוס ואימי ברחה איתי למגניטוגורסק (מרחק של 2000 ק"מ) כעבור מעט זמן אבי השתחרר מגלותו בסיביר, ולאחר מכן הצטרף לצבא האדום ונלחם נגד הגרמנים במלחמה נגד הגרמנים.

אבי נפצע קשה וחזר אלי ואל אימי, ראיתי את אבי לראשונה בגיל 5. הורי החלו לתכנן את העלייה לישראל, הם חששו שהגרמנים יפרצו למגניטוגורסק. לאחר שנדדנו בין מחנות עקורים למחנות מעבר הגענו לגרמניה (לאחר שמלחמת העולם השנייה הסתיימה) ושהינו שם כשנה וחצי שוב נדדנו והפעם הגענו למרסי שבצרפת שם עלינו לאונייה הנקראת "פאן יורק" אני זוכר את הריח הים שהרחתי לראשונה, בתוך האונייה סידרו מדפים צרים שאפשר לשכב עליהם.

 האנייה פאן יורק – נקראה קיבוץ גלויות

"קיבוץ גלויות הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי המוסד לעליה ב' של "ההגנה". הובילה כ-7,600 מעפילים. הפליגה יחד עם אוניית המעפילים "עצמאות" בפרשת הפאנים, שבה שימשה אוניית הפיקוד. נבנתה ב-1901 כאוניית משא. שמה הקודם היה פָּאן יוֹרק (Pan York). לאחר שנרכשה על ידי אנשי המוסד לעליה ב', הם העניקו לה את שם הצופן: "האחות"." (ויקיפדיה)

 האנייה פאן יורק – נקראה קיבוץ גלויות

בתוך האנייה היה סיוט של שבועיים ששהינו באונייה מתנדנדת אשר 4500 נוסעים עליה. לאחר השבועיים האלו כשהתקרבנו לנמל חיפה כל 4500 הנוסעים התרגשו ושרו את התקווה בהתלהבות ובדמעות

לאחר שהגענו לארץ הרגשתי כאילו נולדתי מחדש.

הזוית האישית

עפרי חלמיש מתעד את סיפור עלייתו של סבא ראובן בפָּאן יוֹרק.