מאגר סיפורי מורשת

שמי בלה רוזנבאום, נולדתי בעיר פלטיצ'ני באזור מולדובה ברומניה בתאריך 23.05.1947.

בגיל שנתיים עברתי לעיר פיאטרה נייאמץ, עיר ציורית בהרי הקרפטים, שם נולדה אחותי אילנה, שהינה שבע שנים צעירה ממני.

הוריי היו ציונים והיו פעילים בתנועת "פועלי ציון", תנועה זו הייתה ציונית-סוציאליסטית ומנהיגיה היו למנהיגים הראשיים של מפא"י, העבודה והיישוב ובהמשך, של מדינת ישראל. הוריי ביקשו כמה וכמה פעמים אישור מהשלטונות לעלות לישראל (אז רומניה הייתה מדינה קומוניסטית והיה צריך אישור של השלטון לעזוב את המדינה) ולא קיבלו אישור מכיוון שהיו ציונים, הם היו מה שנקרא "מסורבי עלייה".

רק כשהייתי בת 17 נרשמנו להגר לצרפת, קיבלנו את האישור הנכסף לצאת מהמדינה והיה עלינו לעזוב תוך חודשיים, ללא רכוש, וללא מסמכים, השארנו הכול שם רק כדי לעלות לארץ. העלייה לארץ הייתה דרך צרפת במטוס, משם לנאפולי ומשם, דרך פיראוס לישראל. כשהגענו לנאפולי, ביקרו אותנו שליחי הסוכנות במלון והחליפו לנו את התעודות לעלייה לישראל. לאחר שבועיים-שלושה עלינו על אניית "מספייה", שהייתה אניית נוסעים איטלקית, עם עוד עולים חדשים לכיוון ישראל. עברנו דרך פיראוס ודרך מיצריי קורינטוס, שהם מייצרים צרים מאוד, בערך ברוחב האנייה. באוגוסט 1964 הגענו לנמל חיפה נרגשים מאוד.

לאחר עלייתי לארץ גרנו בקריית-חיים. גרתי בקיבוץ עין המפרץ, שם למדתי עברית ועבדתי בכל מיני עבודות חקלאיות. בתקופה זו הכרתי את מוטי וכעבור כשנתיים וחצי, ב-1968, התחתנתי איתו. שנה אחר-כך נולדה זהבית, ביתי הבכורה. בתחילה גרנו בקריית מוצקין ואז עברנו לאזור תל אביב בעקבות העבודה של סבא מוטי. מ-1971 אנו גרים בהרצליה. ב-1972 נסענו בשליחות חברת הייטק שהתמחה בלווייני תקשורת לגרמניה. לאחר חזרתנו משם, ב-1974, נולד בננו, ירון.

אני עזבתי את עבודתי בכדי להקדיש זמן לחינוך הילדים, אך התנדבתי בויצ”ו והתחלתי לצייר, ובכך הגשמתי חלום ילדות.

מיצירותיי בנמל יפו 

חלק מעבודה על ארבעה עונות של ויולדי 

ירושלים מנקודת מבטי 

כשהילדים גדלו פתחתי בוטיק והתחלתי לייבא אופנה מאיטליה. מאוחר יותר מכרתי את הבוטיק ועבדתי בתחום האופנה ואני מציירת עד היום.

 השיר בו בחרנו: הללויה חלב ודבש

הזוית האישית

בלה: שמחתי להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי, התרגשתי מאד ו"חזרתי" לימים הקודמים, אבל בעיקר יום רביעי, יום הפגישה שלי עם נכדי גיא, הפך ליום החשוב בשבוע בשבילי.

גיא: אני שמח וגאה שנולדתי למשפחה שהצליחה להגשים חלום לחיות בארץ ישראל, וממש נהנתי עם סבתא שלי בתכנית הקשר הרב דורי.