מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העליה מראבט בעיני מרגלית

סבתא מרגלית עם הנכדה במפגש גלגולו של חפץ
סבתא מרגלית ומיאור במפגש פתיחת התוכנית
סיפור העליה

שמי מרגלית, נולדתי ברבט, עיר הבירה של מרוקו בשנת   1954.

בשנת 1956 עלינו לישראל באוניה, במזג האוויר הסוער, כל ההפלגה האנשים התפללו שנגיע בשלום, אותי עטפה אמי במספר שמיכות דאגה שלא אהיה חולה .

כשהגענו לארץ לקחו אותנו  למעברה משואה, שם גרנו בצריפים רעועים, עם מיטות ברזל וגשם דלף, בחורף קר מאוד ובקיץ חם ושרבי.

לאחר כשנתיים הסוכנות היהודית העבירה אותנו למושב שדה דוד שבחבל לכיש, קיבלנו בתי שיכון קטנים עם שרותים בחוץ. אבי עבד בקרן קימת לישראל, אני למדתי בגן הילדים שבמושב וכן כיתה א' מכיתה ב' עד סיום ה' למדתי בבית הספר הדתי ע"ש "הרב קוק" במושב תלמים סמוך לשדה דוד.

בכל בוקר הגיעו למושב  חיילות שלימדו  את המבוגרים לקרוא ולכתוב עברית ואחרי הצהרים והערב פעילויות חברתיות לכל הילדים במושב,  את הצעצועים הכנו ממה שהיה בבית – בובות, כדור.

במרכז הכפרי נהורה ששמש כמועצה אזורית לכל המושבים בסביבה היה בנק וקופת חולים ובית ספר אזורי וכן אולם קולנוע וסיפריה  פעמיים בשבוע הייתה הסעה לסיפריה או לסרט בקולנוע שהיה בנהורה. שם פגשתי את כל החברה מהמושבים. שם הכרתי את בעלי יפרח מאיר.

הזוית האישית

מרגלית יפרח – תחושה טובה שהנכדה  שלי חוותה את כל הסיפור של העליה והקליטה שלי וקורות חיי שהם השורשים שלה.

מילון

צריפים
מבנה פשוט המיועד למגורים ארעיים, לעיתים משמש כמחסן

ציטוטים

”במעברה משואה גרנו בצריפים רעועים“

הקשר הרב דורי