מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העליה ממרוקו

אני ונכדתי היקרה נועה
באחד מהמפגשים, של הקשר הרב דורי.
הדרך לארץ ישראל

נולדתי בעיר טרודאנט, טרודאנט שבמרוקו ב-1944. העיר טרודאנט, בעמק הסוס על ציר הדרך וורזאזאת אגדיר ובה כ- 70,000 תושבים. טרודאנט נמצאת 70 ק"מ מזרחית לאגדיר, ומוקפת בשתי שרשראות הרים: האטלס הגבוה מצפון, וממזרח ורכס האנטי אטלס מדרום. טרודאנט היא עיר העתיקה ביותר במרוקו, ומוקפת חומה.

כשהייתי נערה בת 15 במרוקו.  למדתי  בבית הספר  רק כמה חודשים, עד אשר אבי ז"ל הוציא אותי ממסגרת הלימודים, בטענה שלא תהיה התבוללות עם  השכנים המוסלמים.

בשנת 1962, עלינו כל המשפחה,  הוריי ואחיי הקטנים, שישה במספר שהקטנה ביותר הייתה תינוקת. נסענו מקזבלנקה שבמרוקו באנייה  שקראו לה "מולדת"  לצרפת. ההפלגה ארכה במשך 5 ימים. במהלך הנסיעה לא חשתי בטוב, הקאתי הרבה.

הגענו לנמל חיפה. העמיסו אותנו על משאית, באוניה שאלו את אבא שלי היכן הוא  רוצה להתגורר. אבא ביקש לגור ביפו או בירושלים, אך אנשי המקום שכנעו את אבי לבוא למקום יפה יותר, קרית גת. "זוהי עיר גדולה ומפותחת" הם אמרו.

כשהגענו לקריית גת, גילינו מקום שומם ולא מפותח כמו שהבטיחו. הסוכנות נתנה  לנו בית, מיטות מברזל.

את אבי לקחו לעבוד בקרן קיימת לישראל.  ההסתגלות הראשונה לא הייתה קלה. אחיי הקטנים, בכו המון ולא יכלו להירדם בלילה. אותי לקחו לעבוד במושב בחקלאות. עבדתי חצי שנה. לאחר מכן, עבדתי בפולגת עוד כשנה.

את בעלי יעיש ז"ל, שהגיע כבר בשנת 1956, הכרתי דרך דודה שלי, ולאחר הכרות קצרה התחתנו ב-1964,  בקרית גת.

בשנת 1966 נולד בני הבכור באשקלון ועד 1974 נולדו לי עוד 5 ילדים שיהיו בריאים. כולם עזבו את קרית גת, חוץ מבני משה שגר עד היום יחד עם אשתו וילדיו, נכדיי עדי, נועה והראל.

הזוית האישית

מילון

" מולדת"
שם של אוניה, שהביאה את העולים ממרוקו דרך צרפת.

ציטוטים

”" אין כמו ארץ ישראל" “

הקשר הרב דורי