העליה לארץ מגרמניה
אני ואמא שלי עלינו לארץ מפולין לבדנו, לא היו לי אחים.
אני כילד הייתי די מפונק ולא רציתי לאכול אז אמא שלי לקחה אותי לנהר לראות את האווזים שטים במים ואז היא נתנה לי כפית לפה ורק אז הסכמתי לאכול.
הייתה לי סבתא שמאוד אהבתי אותה, קראו לה שיפרה ופעם אחרונה שראיתי אותה בבוקר היא עברה ליד המיטה שלי ונתנה לי סוכריית טופי ויותר לא ראיתי אותה. היא נפטרה ואז לקחו אותנו לסיביר וההורים שלי עבדו עבודות פרך ואני הלכתי לגן ילדים. אבא שלי כרת עצים ואמא שלי שרפה את הגזעים. ויום אחד לקחו אותנו לטיול ביער והכל היה מושלג וקטפנו תותי יער. מסיביר לקחו אותנו לקזחסטן אבא שלי עבד גם שם עבודות פרך. אבא שלי נפטר שם ב-1942 ואני נשארתי בן יחיד עם אמי.
מלחמת העולם הסתיימה ב-1945 והחזירו אותנו לפולין, שם היו רוסים, הם כבשו במלחמה את פולין.
באו אלינו אנשים מישראל ולקחו אותנו בצורה לא חוקית לגרמניה ושם היו אמריקאים.
סיפור שזכור לי מבית הספר: הלכתי לבית הספר ולמדתי עברית וקיבלתי תעודה מצוינת, המורה לימדה אותנו לומר אני חפץ (אני רוצה) בעברית. כשעליתי לארץ הלכתי לבית הספר שלי ואמרתי "אני חפץ" וכולם צחקו ממני, הם לימדו אותי לומר אני רוצה.
מגרמניה עלינו לארץ, לנמל חיפה.
תשע"ה 2015
מילון
אני חפץאני רוצה
ציטוטים
”מי שלא לומד מפסיד“