מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ב-11 לדצמבר 1938 בעיר בגדד שבעיראק.

שנות ילדותי הראשונות  עברו עליי בחיק המשפחה ואת שנות לימודי הראשונות למדתי בבית הספר היהודי

"אליאנס" בבגדד. החיים בבגדד היו מאוד טובים עד ליום הכרזתה של מדינת ישראל ואז החלה השנאה ליהודים והאוכלוסייה  הלא יהודית החלה להציק ליהודים.

 

כאשר התבשרנו על האפשרות להעלות לארץ ישראל מיהרנו ונרשמנו בקהילה לשם עליה לישראל. עם ההרשמה לעליה בישראל היה עלינו לוותר על האזרחות העיראקית ונותרנו ללא אזרחות עת ליום ההטסה לישראל.

בתקופה שבה לא היינו אזרחי המדינה הועברה החלטה בפרלמנט העיראקי שבה הממשלה העיראקית מקפיאה

את רכושם של כל האזרחים ללא אזרחות המדינה . זה כלל פיקדונות בבנקים ,מכוניות, בתים, וחניות.

הותירו לנו לעלות לארץ ללא רכוש אך רק עם מטען של חמישה עשר קילו בגדים בלבד!

כאשר הגענו לארץ ב-11 ביוני 1951 נתקבלנו בשדה התעופה בלוד ושם הופנינו למעברה (מחנה אוהלים)

בבאר יעקב שם קיבלנו מיטות ברזל, מיזרונים מקש ושמיכות.כמובן שמקצוע לא היה להורינו כי עסקו בעבר במסחר ולא הוכשרו לעבודות בשדות ובחקלאות. היו כאלה שעבדו מספר ימים והתמוטטו מאפיסת כוחות. חלק מהצעירים הופנו לקיבוצים במסגרת עלית הנוער. האוכל לא היה בשפע הממשלה חילקה אוכל בתלושים ובנקודות.

גם לגבי ביגוד ורהיטים התנהלו בתלושים. הרהיטים שנמכרו במסגרת התלושים נשאו את הסמל "לכל".

כעבור שנתיים עברנו למעברה של צריפים בחולון ומשם כעבור 3 שנים לשיכונים ברמת יוסף בבת ים. את לימודי המשכתי בבית הספר היסודי בחולון ולאחר מכן בתיכון ערב בחולון (הייתי חייב לעבוד בבוקר על מנת לעזור לפרנסת המשפחה).

בשנת 1958 התגייסתי לצה"ל והייתי מפקד מחלקת טירונים עד לשנת 1960. ב-1967 התחתנתי ועברתי לתל אביב שם נולד בני ובנותיי, וכמובן גם נכדיי.