מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העבר וההווה במפגש בין דורי

בתמונה ניתן לראות את נורית, תאיר ורוני
זוהי נורית בילדותה בגיל 17
סיפור חייה של נורית פרטל

נורית נולדה בתאריך  01.01.1948 בפולין, בשכונה בה גרו הרבה יהודים. אימא שלה הייתה בעלת מכולת. אמה של נורית נולדה בשנת 1925 בגרמניה ונפטרה לפני כחמש שנים.

בגיל 17 בתקופה של ליל הבדולח היא ומשפתה התחילו לנדוד. אחיה נדדו לכל מני מקומות והיא נדדה לרחבי רוסיה. כשאמה של נורית הגיעה לרוסיה, היא התחילה לעבוד בתפירה. היא ידעה את השפה הגרמנית מה שעזר לה להתנהל שם. התנאים היו שם בלתי נסבלים. אמה של נורית הכירה את בעלה שם (אביה של נורית) אשר היה יתום. לאחר מכן הם נדדו לפולין …. כאשר עברו לגור בפולין, נולדה נורי .

בגרמניה כשהנאצים הגיעו לעיר הם הוציאו את כל היהודים החוצה מהעיר, לסבא של אמה היה זקן, הם גזרו לו אותו ולבסוף הרגו אותו, זוהי תקופת ההתחלה של האנטישמיות בגרמניה. אימא של נורית נדדה ממקום למקום, ראשית נדדה מגרמניה לרוסיה ואז עברה לפולין ולבסוף הגיעה ארצה. במהלך חייה, אימא שלה הייתה במחנה עבודה וקפאה מקור ואכלה רק קליפות תפוחי אדמה.

משפחתה של נורית לא הייתה שומרת מסורת כלל, אך היו להם כמה מאכלים מיוחדים כמו מרק עוף עם לוקשים, גפילטע פיש ועוד.

זיכרון ילדות של נורית מבית הספר בפולין: נורית נזכרה במקרה שקרה לה, בכיתה ב', בבית ספרה. זה היה שיעור על נושא הנצרות והיא התבקשה לצאת החוצה מפני שהיא יהודייה.

העלייה לישראל

בשנת 1957 כשהייתה בת תשע, עלתה לארץ עם משפחתה שני הוריה ואחיה הקטן לישראל. נורית ומשפחתה, חמישה נפשות וסבתא שלה, גרו  כולם יחד בבית של שני חדרים. זה היה מין צריף קטן. בבית היו כמה מיטות סוכנות ומטבח קטן. נורית מספרת כי הבית היה מקום קטן אך חביב. בילדותה נורית הייתה בחברת ילדים מאותו הסטטוס – כולם עולים חדשים, היא התאקלמה די מהר ולמדה עברית מהר מאוד.

היו אירועים מיוחדים מהילדות שהיא זוכרת: לדוגמא כשעלתה לארץ היא נכנסה לכיתה ד' והתעקשו שהיא תלמד עברית. נורית הייתה צריכה לכתוב חיבור ולא ידעה לומר כמה מילים בעברית והייתה מישהי בכתה שממש עזרה לה ואכן נורית למדה עברית ממש מהר.

בארץ נורית הייתה צריכה לטפל באחיה הקטן ולעזור בכל עבודות הבית בזמן שהוריה עבדו בעבודות פרך, כדי להביא כסף הביתה. אימא שלה עבדה בגיהוץ ותפירה ואבא שלה עבד בעבודות מזדמנות.

השילוב בין בית הספר לטיפול באחיה הקטן היה לה קשה, ובגלל זה נורית לא הספיקה ללמוד. למרות הכל לימוד השפה העברית היה לה קל. לנורית היו הרבה תחביבים כמו קריאה ועבודות יד ועוד… אך היא לא יכלה לממש אותם כי עזרה בעבודות הבית.

נורית בנעוריה

תמונה 1

נורית מספרת לנו על אירוע משמח מגיל ההתבגרות, כשהייתה בערך בגיל 14, היה לה קול רדיופוני. באחד הימים הגיעה להתארח בבית ספרה אשתו של  נשיא המדינה יצחק בן צבי והיא נבחרה להנחות את הטקס, היא חשה גאווה והתרגשות גדולה מאוד.

כשנורית הגיע לתיכון ראשונים בהרצליה היא הייתה תלמידה גרועה, בגלל התנאים שהיו לה באותה תקופה. היא למדה עד כיתה יא' ופרשה מהלימודים ללא תעודת בגרות. נורית  זוכרת כשהייתה בתיכון, היה מגיע "הגזלן" ומוכר חצי פיתה עם חציל ב- 25 לירות.  היא מספרת שהריח היה מדהים ועד עכשיו היא זוכרת אותו, אך באותה תקופה, נורית ומשפחתה היו במחסור כלכלי ולכן לא יכלה אפילו להרשות לעצמה לקנות את הפיתה ותמיד קנאה בילדים שקנו, אכלו ונהנו.

כאשר סיימה נורית את לימודיה בתיכון בגיל 17, נרשמה לבית ספר לאחיות, פנימייה בה למדה גם עברית וגם עברה הכשרות ולמודי רפואה רבים. נורית למדה שם שלוש שנים אינטנסיביות וקשות.

בגיל 20 כאשר סיימה את לימודיה בבית הספר לאחיות, נורית נישאה לבחיר ליבה איציק החבר שלה, שאותו הכירה מגיל 16. הם נישאו וקנו בית בהרצליה ומאז גרים פה. הם היו נשואים 50 שנה ויש להם שני ילדים: בן ובת ומהם חמישה נכדים.

איציק בעלה נפטר לפני כשנתיים יהי זכרו מבורך. נורית סיפרה לנו, שהיא זוכרת שאיציק בעלה עשה לה ליומולדת ה -50 מסיבת הפתעה עם כל הילדים והמשפחה. נורית מספרת שהיא מאוד מתגעגעת לתקופה בה היו עושים המון מסיבות עם החברים והתקליטים של הזמרים המפורסמים באותה תקופה.

לנורית יש כמה דמויות משמעותיות אך היא בחרה לספר לנו על שתיים מהן:

הדמות הראשונה, היא אמה של נורית:

נורית מספרת כי אמה הייתה בן אדם חזק, קשוח ונוקשה קצת מפני שהיא עברה בחיים הישרדות קשה והמון דברים אשר השפיעו על היותה אימא. למרות הכול, נורית בטוחה כי הכול היה מאהבה ודאגה כלפיה וכלפיי אחיה.

הדמות השנייה, היא המנהלת של נורית בבית הספר לאחיות:

נורית מספרת לנו כי המנהלת שלה בבית הספר לאחיות הייתה אישה  מיוחדת, משכמה ומעלה אשר הייתה נותנת לכולם הרגשה שהם שווים ומיוחדים. "כולנו היינו רוצים להיות כמוה", נורית מספרת , "היא הייתה מלאך!".

הזוית האישית

נורית: שמחתי מאוד לשתף פעולה בתכנית המעניינת של רוני ותאיר המקסימות. זהו פרויקט חשוב מאוד בעייני שמשלב את הקשר בין הדורות, במיוחד כבת למשפחה של ניצולי שואה. ברכות ותודות ממני נורית.

תאיר: נהניתי מאוד לעשות את העבודה, לעבוד ביחד עם נורית ולשמוע על הסיפור חיים שלה. אני שמחה שהכרתי את נורית היא אישה מדהימה.

רוני: נהניתי מאוד לעבוד עם נורית, לשמוע את הסיפור חיים שלה ולתעד אותו. נורית היא אישה מדהימה ונפלה בחלקי הזכות להכיר ולעבוד איתה.

מילון

מיטות סוכנות
מיטת סוכנות היא המיטה הסטנדרטית הפשוטה שסיפקה הסוכנות היהודית לעולים החדשים שהגיעו ארצה.

ציטוטים

”"אף פעם לא להתייאש ולהסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה."“

הקשר הרב דורי