מאגר סיפורי מורשת

שמי הדסה קורן. נולדתי בירושלים בשנת 1951 בבית החולים "הדסה".

הילדות שלי בירושלים הייתה נעימה ועברה מהר ויחד עם בני גילי, חוויתי את כל מה שהתרחש במדינה בשנים האלה.

                                           אחיות ואמהות בטיפת חלב של בי"ח הדסה

בשנת 1972, כשהייתי בת 21, התחלתי ללמוד במגמת גננות בסמינר הקיבוצים. הלימודים האלה היו הבסיס לקריירה ארוכה של 30 שנה במשרד החינוך, במהלכה עבדתי כגננת במסגרות שונות, ולמרות הקשיים שהיו, העבודה עם ילדים רכים תמיד מילאה אותי שמחה ונתינה.

                                                 מראה העיר דימונה בשנות ה-70 

דימונה

התחלתי את עבודתי בדימונה בשנת 1974 ועבדתי שם שנתיים. באותם זמנים גננות ומורות שטרם נישאו, היו מחויבות לעבוד ביישובי ספר בדרום הארץ או בצפונה, כדי לקבל קביעות בעבודה.

תקופת שהותי בדימונה הייתה קשה: זו הייתה הפעם הראשונה בה עזבתי את הבית, ועברתי לגור במעונות לעובדים, מה שדרש ממני התמודדות חדשה וכן העובדה שעבדתי עם ילדים טעוני טיפוח, מה שדרש ממני התמודדות עם קשיים שלא הכרתי.

בסופי שבוע הייתי נוסעת הביתה. היו שתי אפשרויות לחזור לדימונה: במוצאי שבת או ביום ראשון. במידה שבחרתי לחזור ביום ראשון, הייתי קמה בשעה 4:00 לפנות בוקר כדי לא לאחר לעבודה. אך למרות הכול החוויה הייתה מרגשת.

האנשים בדימונה מקסימים ואוהבים. כאשר נשארתי בסוף השבוע בדימונה, תמיד דאגו לארח אותי, קיבלו אותי בזרועות פתוחות, נתנו לי הרגשה שאנחנו משפחה, ואף דאגו ללוות אותי לדירה שלא אחזור לבד בלילה. אני מתגעגעת לתקופה הזו ותוהה מה עם החברה שהיינו יחד וחבל שהקשר נפסק בינינו.

אך בהחלט זו הייתה, בראייה לאחור, אחת התקופות היפות בחיי.

לאחר שעזבתי את עבודתי בדימונה, המשכתי לעבוד במערכת החינוך, עבדתי ביפו, בתל-כביר ובחולון.

כיום אני נשואה , יש לנו שני ילדים ונכד בן שנה. אני מתנדבת בעמותת "ידיד לחינוך" ונהנית מכל רגע עם המשפחה והחברים.

העשרה

דימונה: "דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר נמצאת 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע, ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. דימונה ממוקמת ברמת הנגב, בגובה 600 מ' מעל גובה פני הים. סמוך לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני."

מורה מלווה: אורלי פיינה

תשע"ה