מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1973 בשמיני לאוגוסט עליתי לארץ לבד. היה לי מאוד קשה להסתגל לדעת איך להסתדר עם השפה, עם אנשים, דאגות לעתיד מה יהיה ומה יקרה. בהיותי בארץ לקחו אותי ישר משדה התעופה לקיבוץ "רמת השופט" ומשם הלכתי לאולפן, ובמקביל עבדתי בקיבוץ, במטעים, ועבודות מטבח, ובמטבח הייתה לי תאונת עבודה, נפל לי על הרגל ארגז גדול של סכו"ם, זה מאוד כאב ויצא לי הציפורן מהמקום. ההחלמה לקחה הרבה מאוד זמן. הייתי בקיבוץ חצי שנה. אחר כך, נסעתי לחיפה וקיבלתי דירה עם 3 בנות בקריית ים, ושם למדתי הנהלת חשבונות. בחיפה עבדתי בחברת ספנות גדולה בארץ "אל ים". הכנתי משכורות לימאים, ובגלל שהייתי עובדת מצטיינת כי השתדלתי מאוד, המנהל שלי נתן לי נופש במתנה.

טסתי לאילת ומיד משם לסנטה קתרינה טיילנו הרבה היו הרבה נופים יפים. אחרי הטיול חזרתי לעבוד בחיפה 13 שנה ושם הכרתי את בעלי (זיכרונו לברכה) התחתנו בחיפה בשנת 1979, ואחרי שנה נולדה לי הילדה הבכורה שלי מיכל, ובשנת 1983 נולד הבן הקטן חנן, אחרי 13 שנים עברנו ביחד לראשון לציון, מכרנו  את דירתנו בקריית ים וקנינו דירה בראשל"צ. אחרי כמה זמן מצאתי עבודה בבית האבות הבולגרי, בהתחלה עבדתי כחשבת שכר, אחר כך עבדתי כאם בית של בית האבות וגם מזכירה. הכנסתי את אבא שלי ואשתו לבית האבות דאגתי להם כול יום ואז בגיל 90 אשתו של אבא שלי נפטרה ואחרי שנתיים אבא שלי נפטר בגיל 92.

בגיל 62 עזבתי את בית האבות ויצאתי לפנסיה. והילדים גדלו והתחתנו הולידו ילדים כיום יש לי 8 נכדים שאני מאוד אוהבת אני נהנית מהפנסיה, מהנכדים, שאני נוסעת לטיולים, הולכת להרצות לסרטים, בקיצור נהנית מהחיים.

הזוית האישית

ליאל: נהניתי מאוד מהמפגשים עם אמה. התחברתי אליה יותר. תודה על הזכות שהייתה לי ולמדתי עוד על משפחת אמי.

אמה: נהניתי מאוד מחברתה של ליאל ומכל החברים בתכנית ומרכזת התכנית עדנה. נהניתי מאוד מהביקור בבית התפוצות והיה לי כייף לספר את הסיפור של המשפחה לליאל.