מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא שמעון ארזי מספר לעומר

אני ונכדי
אני בילדותי
הנעורים בירושלים

נולדתי ב – 1944 בירושלים להורים שלי לאה ואברהם. אבי אברהם עלה לארץ מברלין לאחר שסיים את לימודיו בסמינר לרבנים ובאוניברסיטה. עזב את ברלין כאשר סימני האנטישמיות והחוקים המיוחד ליהודים החלו היה זה בשנת 1933. אמי לאה התגוררה בליטא בעירה בשם טלז היא עזבה את משפחתה ועלתה לארץ לבד כדי ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית. הורי נפגשו בירושלים והחליטו על חתונתם. הייתה זו חתונה קטנה מכוון שהמשפחות של שניהם היו באירופה.

כשנולדתי הייתה מלחמת העולם השנייה בעיצומה. גרנו בשכונת רחביה בירושלים. מילדותי המוקדמת זוכר אני כמה תקופות נולדתי לירושלים שהייתה בשלטון בריטי וחיילים בריטים עם כומתה אדומות שנקראו כלניות נצבו במחסום לא רחוק מביתנו. בית המשפט הבריטי העליון בו שפטו את עולי הגרדום גם הוא היה סמוך לביתנו. לביתנו היה חצר שעות ארוכות הייתי משחק בה עם חתולים וגרוטאות שמצאתי מאוד אהבתי. כאשר בני הדודים שלי שהיו בפלמ"ח היו מגיעים לבקר אותנו עם המדים, כובע הגרב והסטן. בתקופה זו היה מצור אל ירושלים, אנחנו חיינו חודשים במצור כאשר היה לנו מזון בצמצום רב ואת מעט המים שאבנו מבורות המים. השיירות היו פורצות מידי פעם את המצור ומביאות לירושלים הנצורה אספקה. אבא אברהם היה באותם שנים מורה בגימנסיה העברית הייתה לו תכנית ברדיו על פרשת ומדור בעיתון הבוקר בבית היה הוא יושב וכותב ספרים בנושא יהדות.

אני בילדותי

תמונה 1

אמי לאה הייתה עקרת בית ואחד הדברים האהובים אליה היה לבשל את האוכל המסורתי מבית אימה בליטא לאחר שכל משפחתה הקרובה הושמדה בשואה. אחד מן המאכלים לעיתים רחוקות, בערב ראש השנה היה  הטייגלך לאחרונה נכדי עומר שיחזר את הבישול, יש לציין שהוא לא אהב את התוצאה.

למדתי בבית הספר "מעלה" ובכיתה ז' הצטרפתי לצופים הדתיים בשבט מסועות בגדוד ארזים מאוד אהבתי את הפעילות בצופים. את לימודי התיכונים בישיבת נתיב מאיר בירושלים למדנו משעות הבוקר ועד הערב וישנו בפנימייה של הישיבה. עברתי מהצופים לבני עקיבא לשבט נטעים איתו המשכתי עד לגייוסי לצה"ל. כעבור שנתיים חשכה נפשי ליותר חופש עזבתי את היישיבה הפסקתי את לימודי המסודרים והתחלתי לעבוד כמתנדב במד"א. בהתנבות במד"א פרחתי. היא התאימה לי מאוד הייתי מאושר. ההתנדבות הייתה כל יום משעות הבוקר עד מתי שהיה צריך הייתי נוסע באמבולנס או במידת הצורך הייתי מפעיל לשמחתי את הסירנה. ולעתים עבדתי כמע"ר בתחנה.

ב – 1963 התגייסתי לצבא לנח"ל עברתי טירונות עם הגרעין שלי והמשכתי כאחוזים בצבא קורס מכים. לקראת סוף קורס שברתי את רגלי ועברתי לקורס משקי קשר. ושירתתי בתפקיד זה בגדוד הנח"ל עד לתום שרותי. הוצבתי בחטיבת המילואים של הצנחנים חטיבה 80 כמשק קשר. עם שחרורי השלמתי את בחינות הבגרות בלימוד עצמי ועשיתי קורס שנתי של מורה דרך. התחלתי לעבוד כמורה דרך.

בשנת 1967 גויסנו להשתתף במלחת ששת הימים נלחמנו בסיני באום כתף ובגולן בג'לבינה ודרבשיאה. אם חזזרתי מהמלחמה והגעתי לירושלים הגיע אלי הבשורה הקשה שגיסי יעקוב מאיר בעלה של אחותי מרים נהרג במלחמה בקרבות גבעת המבתר. בשנת 1968 התחלתי לימודי באוניברסיטה העברית למדתי גאוגרפיה ארכיאולגיה ומזרח תיכון.

בשנת 1970 המאורע המשמח בחיי פגשתי את נורית לבית רוזנשטוק התחתנו ובהמשך נולדו לנו שלושה ילדים. הראל הבחור אביב של עומר ושתי בנות חגית המכונה חוגי ואפרת המכונה אפי. ב – 1969 התחלתי לעבוד כהאכואולוג של בית ספר שדה בכפר עציון הנמצא בשלבי הקמתו. המשכתי את עבודתי בבית הספר עד שנת 1976. במסגרת עבודתי כארכיאולוג בבית הספר השתתפתי בניהול חפירות של המנהרות בארודיון עם פרופסור אהוד נצר ז"ל ובמערות המורבעת ממי בר כוכבא עם פרופסור יורם צפריר ז"ל.

ביום כיפור בשנת 1973 גויסתי ביום כיפור למלחמה הייתי בחטיבת המילואים של הצנחנים. כבשנו את החרמון הסורי היינו תקופה ארוכה במובלעת שצה"ל כבש בסוריה השתחררנו אחרי חצי שנה משירות המילואים בערב יום העצמאות. לאחר המלחמה הייתי חלק מהצוות שהקים את המחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן ובמקביל התקדמתי בלימודי m.a.

בעקבות הטראומה של מלחמת יום כיפור החלטתי להתגייס לשירות קבע בצה"ל. עברתי קורס ק"מנים וקת"מים. והתגיסתי ליחידה 504. בשנת 1978 עברתי למארך אחר במודיעין שירתי בו שש שנים סיימי את שירותי בדרגת אלוף משנה ותפקיד מפקד יחידה. השתחררתי מצה"ל שירתתי מספר שנים קילת המודיעין. בשנת 1992 עשיתי מהפך נוסף בחיי והתחלתי ללמוד פסיכותרפיה גופנית ושיאצו. למדתי תחומים משלימים רבים לפסיכותרפיה הגופנית ובודהיסטית.

כיום אני מתגורר עם רעיתי נורית ברחוב נווה שאנן בירושלים אני עוסק. בפסיכותרפיה גופנית מלמד במכללת­­­ רידמן מטפל ומדריך מטפלים בקלינה שבביתי. יש לי 9 נכדים. נורית ואני נוסעים כל שנה לטיול של כחודש בחו"ל שנה היינו במרוקו ושנה שעברה באינדונזיה.

הזוית האישית

היה כיף מאוד נהנינו לדבר על העבר והעתיד.

מילון

שינוי
סבא שלי עבר המון שינוים בחיים שלו ולכן הוא בחר את המילה הזו

ציטוטים

”לא לחשוש משינויים בחיים הם מרעננים ומעשירים“

הקשר הרב דורי