מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסיפור של שלמה שגיא

אני וסבא שלי מצולמים ביחד
סבא שלי ואבא שלו מצולמים ליד פרדה
סיפור חיי בקיבוץ

שמי שלמה שגיא, נולדתי בתאריך 27.2.1948 בבית חולים ׳שוויצר׳ בטבריה.

כאשר היה צריך להחזיר אותי ואת אימא שלי לקיבוץ, הייתה בעיה שאף אחד לא העז לנסוע דרך העיירה הערבית ׳צמח׳ מפחד של יריות שהיו יורים מדי פעם על המכוניות העוברות בכביש. אחות הקיבוץ, שברשותה היה אקדח, התנדבה להתלוות לווטרינר שהסכים לעשות את הנסיעה, וכך-  כשהיא יושבת עם האקדח אל מחוץ לחלון הרכב, הובאתי לבית התינוקות בבית זרע.

מבית התינוקות עברנו לפעוטון (גיל שנה), בגיל שלוש עברנו לגנון ובגיל ארבע לגן. זיכרון שמלווה אותי מגיל הגן: טיילנו לפסי הרכבת של המסילה שעברה בכניסה לקיבוץ. לאורך המסילה פרחו חצבים רבים וכולנו קטפנו אותם לקישוט הגן. "מיץ" (עסיס) החצב גורם לי לאלרגיה, וכך כאשר הגעתי חזרה לגן היה לי פרח ביד ופריחה בכל הגוף. מאז ועד היום אינני נוגע בשום חלק של החצב.

בגיל 6 התחלתי ללמוד בכיתה (שעם אותם הילדים אמשיך ללמוד עד סיום י"ב). לכיתה ניתן שם שליווה אותנו עד סיום כיתה ו': "חבצלת" (עם אותם הילדים שכיום כולם כבר סבים נשמרים הקשרים עד עצם היום הזה). בגיל 13, עם הכניסה לכיתה ז', התאחדה הקבוצה במסגרת משותפת עם ילדי קיבוץ שער הגולן במוסד החינוכי "בקעת כנרות". הקבוצה נקראה בשם "עופר".בבקעת כנרות היה מושם דגש על פעילות בתנועת הנוער "השומר הצעיר", שכללה פעילות ספורטיבית, חיי חברה עשירים ומגוונים, עבודה בענפי המשק בקיבוצים ולימודים.

במסגרת הצבא הסדיר שירתי במשך כשנה בצנחנים גדוד 890 עד סיום קורס מכי"ם. לאחר סיום קורס הקצינים עברתי להדרכה בבית הספר לטיסה עד לשחרורי מהשירות הסדיר. בשירות המילואים עברתי במספר יחידות חיל רגלים כקצין מרגמות עד לסיום השירות בגיל 54. במסגרת השירות הצבאי עברתי את המלחמות הבאות: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. עשיתי אלפי ימי מילואים במהלך השנים, בחלק מהשנים הגעתי אף ל-100 ימי מילואים.

לימודים שמעבר לתיכון: למדתי במדרשת רופין יסודות גידול מטעים וקורס הנדסאי חקלאות במגמת מטעים. בנוסף למדתי גזברות / ניהול כספי. לקראת יציאתי לפנסיה למדתי בטיחות בעבודה במכללת כרמל ואף עבדתי במקצוע זה חמש שנים.

נישאתי בשנת 1969 לאשתי בתיה (אבני) מקיבוץ שער הגולן ואנו חיים בקיבוץ זה עד עצם היום הזה. לפני הנישואים היינו "חברים" במשך שש שנים מגיל התיכון. אנחנו הורים לשלוש בנות וסבים מאושרים לשמונה נכדים מקסימים ומוכשרים.

מקומות עבודה בהם עבדתי: מפעל פלסטיק "גולן" 1970-1972/ מטעים שער הגולן 1972-1981, בחלק משנים אלה כרכז הענף / משרד החקלאות כמדריך לגידולים סובטרופיים 1981-1985/ מטעים שער הגולן 1985-1991/ ריכוז משק שער הגולן 1991-1994 / ריכוז משק קיבוצים פלך וכישור (חבל תפן) 1995-2004 / ניהול כל בו לנופש שער הגולן 2004-2012 / ממונה בטיחות בעבודה 2013- 2018 קיבוצים אשדות יעקב איחוד ועין דור / נהג משאית מפעל "גולן" שער הגולן (משרה חלקית) 2013-2018. משנת 2018 אני בפנסיה מלאה.

במהלך השנים מילאתי תפקידים בקיבוץ כרכז ועדת עבודה, רכז רכב, חבר במזכירות נרחבת במספר קדנציות. נטלתי על עצמי גם תפקידים התנדבותיים – יחד עם בתיה היינו אנשי קשר של שני "גרעינים" שהיו מיועדים לשער הגולן (מחניכי בתי הספר החקלאיים "הכפר הירוק" ו"ניר העמק"). בנוסף אימצנו למשפחתנו מספר רב של חניכי חברות נוער ומתנדבים שהיו בשער הגולן.

הזוית האישית

שירה: נהניתי להקשיב לסבא שלי מספר את סיפורו ואת חוויותיו.

שלמה: נהניתי מאוד מהפעילות, לשתף את נכדתי בסיפורים מן העבר הרחוק והחיים שהיו פעם.

מילון

חבל תפן
חבל תפן הוא אזור התיישבות בגליל המערבי. מקור השם תפן הוא חדש, והוא צורה עברית לשמה הערבי של חורבת תפן 'חרבת א-טופאניה'.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”כאשר הגעתי חזרה לגן היה לי פרח ביד ופריחה בכל הגוף“

הקשר הרב דורי