מאגר סיפורי מורשת

כשהייתי בן 9 נסעתי להולנד, עם ההורים לשנה שלמה בשליחות, מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, עוד לפני הקמת המדינה, כשבן גוריון פנה לכל מי שהיה מוכן לצאת בשליחות הצלה לאירופה.

הגענו לעיירה ליד אמסטרדם וגרנו בבית גדול מאוד עם המון חדרים אליו הביאו את הילדים שנשארו אחרי המלחמה בלי הורים. אמא שלי ניהלה את המקום והייתה אמא לכל הילדים.

בשנה הזאת ספגתי המון תודעה יהודית ומסורת של עם ישראל. בכל קבלת שבת עם הקידוש על היין על החלה ועל הדלקת הנרות והפסוקים מהתורה. למדנו את שירי ארץ ישראל וחגגנו את עונג שבת ואת כל חגי ישראל כמו שאנחנו חוגגים בארץ.

ההורים שלי דאגו שכל הילדים יגיעו לארץ ישראל ויאומצו על ידי משפחות וגם אנחנו חזרנו לארץ  ואימצנו את אחד הילדים. כל הילדים הקימו משפחות ומאושרים מהחיים שלהם בישראל.

בשבילי זאת הייתה השנה הכי משמעותית בחיי, שנה שלמה של חופש גדול שבה למדתי הולנדית, כדורגל ושחייה.

אחרי שנה בהולנד חזרנו למשק, חזרתי לבית הספר העממי ואחר כך למדתי ברופין. התגייסתי לצנחנים וחזרתי למשק לחלוב פרות ולגדל פרחים ולהקים עם סבתא נועה את המשפחה.

לאחר 53 שנים התקיימה פגישת מחזור של כל הילדים (שהיום הם כבר אנשים מבוגרים בעלי משפחות) ואני הכנתי ספר עם כל שמות האנשים ובתוך הספר האנשים כתבו ברכות.