הסיפור של סבתא רותי שריאל
שמי רותי שריאל, נולדתי בשנת 1964, תשס"ד, בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים להוריי גרשום וזהבה נתיב. יש לי חמישה אחים ושתי אחיות. הייתה לי ילדות עשירה עם ידיעה שמשהו גדול קורה, לא סתם מגורים במקום כלשהו, דיבורים פורצי דרך, דרך של התיישבות של עם ישראל בארץ ישראל התנ"כית ובמיוחד בחברון עיר האבות.
בילדותי היו לנו ממתקים אבל לא מבחר כמו שיש היום. לימי הולדת ההורים היו מכינים שקיות גדולות של ממתקים. לא היינו מקבלים דמי כיס, הסתפקנו במה שקיבלנו והיינו מרוצים. הייתי בגן שהיו בו ילדים מכל הגילאים והגננת הייתה נחמה פורת שהייתה אחרי זה הגננת של שרית אמך. באותה תקופה גרנו תחת הממשל הצבאי בחברון. בבית הספר היינו ארבעה ילדים בכיתה א' ולמדנו ביחד עם כיתה ב' שגם הם היו ארבעה ילדים. בכיתה ב' בית הספר עבר מחברון לבניינים החדשים שבנו עבורנו בקריית ארבע. הכיתה כבר מנתה שמונה ילדים כי הגיעו הרבה משפחות חדשות לקרייה. המחנכת שלנו הייתה בינה קצובר שלימים הייתה המורה לחשבון של אמך שרית. גם המורה לאנגלית, טובה פליקס, לימדה את אמך שרית באלון מורה.
בת מצווה חגגו לי בבית עם חברות, אני זוכרת שישבנו ליד שולחן ערוך ולא היה מקום כי הבית היה קטן, ערכתי חידון לבנות עם פרסים, היה שמח גם ללא מוזיקה וריקודים. הדבר החשוב מתקופת בת המצווה הוא שאמי לקחה אותי לרב צבי יהודה שיברך אותי בברכת הכהן.
למדתי עד סוף התיכון, בהתחלה באולפנת כפר פינס ואחר כך באולפנה בערד. הייתי שנתיים בשירות לאומי, שנה ראשונה בבית הדסה בחברון, לשם נכנסה אמי שנתיים קודם עם עוד נשים, וכך הוקם ישוב יהודי בחברון עיר האבות. בשנה השנייה שירתי באלון מורה במדרשה שהוקמה אז לנערים.
את סבא הכרתי באלון מורה, הוא היה רועה צאן והחליף מדריך בפנימייה בה עבדתי. התחתנו בכ"ח סיוון תשמ"ג ברחבת קבר יוסף אשר בשכם. רוב השנים הייתי עקרת בית, אחרי שנולדה בתי השמינית עבדתי כמזכירה בבית המדרש. כיום אני עובדת בדואר.
חתונות במשפחתנו, מימין: יום נישואיי, משמאל: בתי ואני
כשהייתי בת 50 הילדים ארגנו לי שבת משפחתית בהפתעה, הגיעו הוריי ואחיותיי, הציגו תמונות מהילדות ובעזרתן העליתי זיכרונות. זה היה אירוע בלתי נשכח!
תמונות מאירוע שנערך לרגל יום הולדתי ה- 50
הזוית האישית
סבתא רותי: מאחלת ליוסף שימשיך לקחת חלק בהתיישבות בארץ ישראל "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה", שיזכה גם הוא להתחתן בקבר יוסף בשכם.
מילון
הישוב היהודי בחברוןהיישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21). (ויקיפדיה)