מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הסיפור של סבתא עליזה

סבתא עליזה עם הנכד יהונתן
סבתא עם נויה
ממרוקו לישראל

קוראים לי כהן עליזה, נקראתי על שם סבתא שלי.

נולדתי בירושלים בשנת 1953, אבל אין לי תאריך לידה, רק תאריך משוער מציינת אמי, לפי סיפור חנוכה בת מספר 4 אחת לפני האחות הקטנה. הרגשתי במשפחה טוב וכל המשפחה פינקה אותי.

משפחתי עלתה לארץ ממרוקו לירושלים. כאשר משפחתי הגיעה לירושלים הם גרו בצריף קטן, בו התגוררנו שבע נפשות, אני עוד לא נולדתי. למשפחה גרעינית חמישה ילדים, אך יש לי אחים חורגים גם מאימא וגם מאבא. בסה"כ 12 אחים. את כל אחיי ואחיותיי גם החורגים נורא הערכתי ואהבתי יש לנו קשר הדוק ואוהב.

בדרך ממרוקו לפה, הבאנו אתנו מעט בגדים. במחנה מעבר בגיברלטר שבספרד, יצאו ממרוקו באמצע הלילה במסתור, אימא שלי תפרה בגדים מיוחדים ומכרה את  הרכוש ואת הכסף החביאה בתוך כיסים מיוחדים שתפרה לנו בבגדים. לילה ארוך מרכבת לרכבת. לאחר מכן, הדרך באנייה היתה דרמתית, כל המשפחה סבלה מהקאות כי אנייה התנדנדה מצד לצד.

כשהוריי הגיעו לארץ, הם התאקלמו יחסית די מהר עם השפה העברית. התקופה זכורה לי כתקופה טובה, לא הרגשתי שהיינו עולים חדשים. רק כעבור 3 שנים, הוריי עברו לגור בשיכון.

התחתנתי בשנת 1975, בעלי הכרנו דרך אחותו שלמדה איתי בבית הספר. יש לנו 5 ילדים ו- 8 נכדים. כולם גרים בארץ ובאים לבקר אותנו לעתים קרובות.

הזוית האישית

עליזה: מספרת כי נהנתה מהמפגשים, לספר דברים מהעבר נותן להם ערך נוסף. נויה: הסיפורים היו מעניינים, היה כייף לשבת ולשמוע אותה.

מילון

ג'יבלטר
מיצר

ציטוטים

”"ברוך השם"“

הקשר הרב דורי