מאגר סיפורי מורשת

סבתא מרגי נולדה בבוקרשט להוריה נתן (נוטע) לבית וולשטיין ולרנה לבית שטרנברג. בגיל שנתיים וחצי בשנת 1950 עלתה ארצה ושהתה שלושה ימים במחנה "שער העלייה", ואחר כך המשפחה עברה ל"שיכון עירוני" ליד חיפה, שכונה שהייתה מיועדת לקליטת עולים.

אבא נתן עבד מרגע עלייתו ארצה ב"סולל בונה", אימא רנה לא עבדה. בשנת 1952 נולדה אחותה נורית. סבתא למדה עד כיתה ד' בית ספר "הגשמה" בשיכון עירוני וכשהייתה בכיתה ה' התחילה ללמוד בבית ספר "ארלוזורוב" כי עברה דירה לקריית חיים אחרי "מבצע סיני".

סבתא מספרת

גדלתי בקריית חיים, הייתי חברה בתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד" ו-"התנועה המאוחדת". סיימתי את לימודיי בבית הספר התיכון בקריית חיים ולאחר סיום הלמודים התיכוניים התגייסתי לצבא. השירות הצבאי עבורי היה מאוד משמעותי וחשוב כי אני הבת הבכורה והנכדה הבכורה במשפחה שעברה את זוועות השואה, וזאת הפעם הראשונה שההורים שלי, הדודים והסבתא שלי קלטו את משמעות המילה חיילת בצבא ההגנה לישראל.

בצבא שירתי בתפקיד מאוד משמעותי, חשוב וסודי ביותר, וזה תרם מאוד לחיזוק אישיותי בהמשך הדרך. אחרי השחרור מהשירות הצבאי נרשמתי ללימודים באוניברסיטה, ולמדתי ספרות עברית, לשון, עברית ומקרא. לאחר סיום לימודיי התחתנתי עם סבא יוסי ז"ל ונולדו לנו שני ילדים – שרון וערן. עבדתי כמורה בתיכון והגשתי לבחינות הבגרות בעברית-לשון, הבנת הנקרא וספרות. עבדתי בהוראה במשך 35 שנים. אהבתי ללמד ונהניתי מאוד.

כל המשפחה

היום אני סבתא גאה לשישה נכדים, שיהיו בריאים, שלושה נסיכים ושלוש נסיכות: דור, רועי, רומי, ירין, הראל ואמה.

הזוית האישית

ירין: מאוד נהנינו לעבוד יחד ומאוד נהנתי ללמוד על חייה של סבתא.