מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, לבנה שמש, נולדה בשנת 1961 בישראל, למשפחתה במושב רנן שבדרום.

סבתי בחרה לספר לי סיפור שהשפיע מאד על חייה. על אחיה שנהרג בתאונת דרכים, בתאריך 30.5.2003, כ"ח באייר. יום שישי שעה לפני כניסת שבת חזרנו לאחר ברית מילה של אחיין של בעלי, קיבלנו טלפון מבית חולים איכילוב, שהגיע פצוע קשה לבית החולים לאחר תאונת דרכים קשה.

נודע, שאחי בן 37, שלו שני ילדים קטנים, עבר תאונת דרכים קשה והוא פצוע קשה. נלחצנו מאוד מהמצב ובבית החולים ביקשו מאיתנו להמתין בסבלנות כדי לראות מה קורה איתו.

שעה לאחר מכן קיבלנו טלפון שהוא נפטר, הייתי אז בת 41 והוא היה בן37. אמרו לנו שהוא קיבל מכה חזקה בראש ולא הצליחו להציל אותו. והיה מאד עצוב, בכינו המון.

עברה עלינו שבת ממש קשה.

לאחי במותו היו שני ילדים קטנים בני 6 ו-7 בן ובת, שנשארו יתומים. כמובן, הייתה לוויה מאוד קשה ועצובה. כולנו בכינו, להורים  שלי היה נורא קשה, קיבלנו זריקות הרגעה.

אני הייתי מאוד קשורה לאחי, היום לאחר 19 שנה אני עדיין מאוד מתגעגעת וכאובה.

אנחנו בקשר טוב עם הילדים ועם אשתו של אחי, זכרונו לברכה, ומקווים שהזמן ירפא. זה אחד הסיפורים שלי בחיים שהוא בעל משמעות מאוד גבוהה מבחינתי ומבחינת המשפחה שלי.

ומקווה שלא נדע עוד צער!

הזוית האישית

טליה: היה לי מאד כיף להכיר את הסיפור של סבתא שלי, על הילדות שלה. ןהתעצבתי לשמוע את הסיפור על אחיה. למדתי עליה עוד דברים.

סבתא לבנה: היה לי מאד חשוב לשתף את הנכדה שלי בסיפור שמקווה שיעבור בין הדורות במשפחה.