מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי (חיה רייזר) נולדה בשנת 1948 בעיר בואנוס איירס שבארגנטינה, חודשים ספורים לאחר שההורים שלה ואחיה הגדול הגיעו לשם מסיביר שברוסיה, אחרי שעברו שם את מלחמת העולם השנייה כיהודים במחנות העבודה.

היא גדלה בבית יהודי-ציוני בו דיברו יידיש, למדה בבית ספר יהודי וכשהגיעה לגיל 13 הצטרפה לתנועת הנוער "איחוד הבונים", שם חיזקה את הזיקה הציונית שלה והאהבה שלה לארץ ישראל. בתנועה זו גם הכירה את סבא שלי (שמואל (ג'ימי) רייזר) שלימים נהיה בעלה.

לאחר כמה שנים בהן שניהם היו מאוד פעילים בתנועה והפכו גם למדריכים בה, החל להתגבש גרעין תנועתי מלוכד לעלייה משותפת לארץ ישראל. בשנת 1968, כשהיו בני 20 ולקראת העלייה לישראל , סבתא שלי הציעה לסבא שלי להתחתן ולהגיע לישראל כזוג נשוי, זאת לאחר שהיה מאוד חשוב למשפחות שלהם שלא יחיו חיים משותפים ללא נישואים.

בתאריך 25.3.1969 יצאו יחד עם שמונה איש מהגרעין מהנמל בבואנוס איירס באוניית נוסעים איטלקית גדולה בשם "GIULIO CESARE" יחד עם עוד מאות אנשים שהפליגו לאירופה. נמל היעד של האונייה הזו היה נאפולי באיטליה, הדרך לשם ארכה 17 יום עם עצירות בערי נמל כמו אורגוואי, מונטיבידאו, ריו דה ז'נרו, ברצלונה, מרסיי ומשם לנאפולי.

פרידה מהמשפחה בנמל בארגנטינה 

מבט אחרון אל הנמל מהאונייה

מנאפולי יצאו לטיול של 25 יום ברכב יחד עם חבריהם לגרעין. הם טיילו באיטליה, אוסטריה, גרמניה ובעיר מרסיי בצרפת ומשם עלו על אונייה ישראלית בשם "מולדת" להפלגה נוספת של ארבעה ימים עד לנמל חיפה. לשם הגיעו ביום 11.5.1969.

היעד של הגרעין היה קיבוץ אור הנר בשער הנגב ולשם הגיעו היישר מהנמל. סבתא שלי ידעה עברית מכיוון שהייתה מורה בבית ספר יהודי בארגנטינה ולכן השתלבה מיד בעבודה בקיבוץ בגני הילדים ובבית הספר היסודי.

סבתא חיה מלמדת את כיתתה

סבא שלי החל אולפן בכדי ללמוד עברית ולאחר חצי שנה בגיל 22 התגייס לצה"ל ועשה שירות מלא של שלוש שנים.

באור הנר הם חיו שלוש שנים ולאחר מכן עברו לקיבוץ חצרים, שם נולדו שלושת ילדיהם והם חיו שם כל חייהם. סבא נפטר ביוני 2020 וסבתא חיה שם עד עצם היום הזה.

הזוית האישית

סבתא חיה: זו תכית מדהימה וחשוב להשתתף בה כדי לחבר בין הנכדים אלינו.

הנכדה רוני: כדאי להמשיך לעשות את התכנית בבית הספר גם בשנים הבאות. זה גם כיף וגדול ואתה גם מכיר את סבא וסבתא שלך לעומק.