מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1949 בעיר טהרן שבפרס. חיינו בבית שהוא בית אבן גרנו 5 נפשות והדיור זמני והמתנו לעליה לארץ ובינתיים אמי עבדה בטבחית.

אין לי זיכרון מכל העלייה מפני שהיתי תינוק בן כמה חודשים משם עלינו לישראל עם מטוס ונתנו לנו לקחת מזוודה אחת. לאחר מכן הגענו לפרדס חנה ומפרדס חנה לקחו אותנו לקריית אוהל. עוד לפני העלייה ההורים שלי נפרדו ונשארנו ארבעה אנשים במשפחה: אני, אחי, אמי וסבתי.

בית ההורים

בילדותי היו נותנים שמות מאבותינו, כמו דוד משה, אברהם כך אני קיבלתי את השם משה ואחי יוסף. נולדתי באירן (בפרס) בשער בעליה בטהרן לפני העלייה לארץ. לאחר כמה חודשים עלינו לישראל. אחרי לדתי נפרדו הורי והיינו אני ואחי יוסף. הייתי בן ארבעה חודשים כשעלינו לארץ. נהגענו לבנימינה ומשם הועברנו לחליסה שהיא קריית שמונה שם הייתה לנו משפחה.

זיכרונות ילדות

גרתי בקריית שמונה וחברי הילדות שלי היו מכל מיני עדות. הייתי מחובר מאוד לחבר שהוא שכני והם היו גם שני אחים ואנחנו היינו שני אחים. ההורים שלו היו ניצולי שואה מגרמניה ואנחנו היינו עולים מאירן.

המשחקים הזכורים לי מילדות היו משחקים בגולות, לאסוף עטיפות של מסטיק, מחניים, מחבואים, קלס ועוד. היינו מתיישבים בשכונה ומספרים ספורים בדיוניים שאני הייתי המוביל והיום הפכו למציאות. בתקופה זו היו ימי צנע, בגדי הלבוש היו עוברים מילד לילד. פעמיים בשנה מקבלים בגדים חדשים בחג ראש השנה ובפסח.

למדתי בבית ספר "רננים" ומה שהכי עניין אותנו ארוחת הצהריים שאנו מקבלים. למדנו יצירה נגרות חקלאות, הדברים החשובים שעמדו על סדר היום הם ביטחון היינו קרובים לגבול עם סוריה כל ערב היינו מכסים את החלונות בשמיכות כדי שלא יראו את האורות.

התמקדנו בכלכלה היות שלא היה אוכל כמו שהיום. אמי עבדה בשלוש עבודות, בכדי שנוכל להתקיים בכבוד היא עבדה בקטיף תפוחים בדילול כותנה במשחתות ועוד עבודות מזדמנות.

החגים נחוגו ביחד עם כל המשפחה. במיוחד זכור ליל הסדר שהינו מגיעים לקטע של "דינו" שם ההינו לוקחים בצל ומכים בו. גם בפורים היינו מתחפשים בתחפושות שאנחנו היינו מכינים לבד: כמו סבא אינדיאני, ליצן. היינו עוברים מבית לבית והיינו מקבלים מתנות. בפסח היינו בסוף חג הפסח עוברים מבית לבית וזה נקרא "שבהסל" ולמחרת ההינו הולכים לנחלים ועושים פיקניק. אלו היו חוויות שלא נשכחות ועד היום את המנהגים בחגים אנו ממשיכים ומקימים.

אהבה ומשפחה

ביבנה הכרתי חברים חדשים. עבדתי בנגריה והתגייסתי לצבא לחייל הנדסה. במשך 25 שנים הייתי בצבא.

במהלך תקופה זו היו אירועים שונים, אהבות היו ואפילו כתבתי שירים, אבל זה נחלת העבר. הכרתי את אשתי שהיא הסבתא שלכם ושמה הלן. את הלן הכרתי באוטובוס וזה היה סיפור ארוך, אהבת חיי. איתה הקמתי משפחה והבאנו ארבעה ילדים. הקמנו בית בישראל ויש לנו שמונה נכדים מקסימים. היום אני נהנה מהנכדים ואוהב אותם. גם היום אנו מקפידים להפגש בחגים בשבתות בימי חול לכן אנחנו יוצאים לטיולים ולנחלים בתי מלון ועושים כיף חיים

זיכרונות משנות העשרים

הייתי חייל ואת רוב זמני ביליתי בצבא וטיפלתי באימא. המוסיקה שאהבתי מוזיקת רוק אהבתי את אלביס פרסלי ולהקת החיפושיות, אבל לא העמקתי במוסיקה. הבידור שהיה נפוץ אז היה בילוי במועדוני לילה, ברים כמו כן היינו הולכים להופעות של הלהקות הצבאיות והופעות של זמרים כמו צביקה פיק, עופרה חזה ולפעמים נסענו לנופש בבתי מלון, באילת בתל אביב בחיפה ובצפון.

חפץ מהעבר – המכתש והעלי

המכתש והעלי שימשו אותנו לכתוש תבלינים. בערב פסח היינו מכינים חרוסת שהייתה מורכבת ממיני אגוזים  ופרות יבשים.

הזוית האישית

יהונתן והילה סולומון: בזמן הכנת הסיפור עם סבא גילינו דברים חדשים ומעניינים.