מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי משה גלילי נולד בישראל במושבה מגדל בשנת 1932, סבתא שלי דניה גלילי נולדה בישראל  בפתח תקווה בשנת 1954. הילדות של סבא שלי הייתה ילדות בתקופה מאוד קשה, עוד לפני הקמת המדינה. סבא מספר שהם היו  צריכים להתמודד עם כפרים ערביים שהקיפו את השכונה שלהם, וגרמו להם לישון בלילה מאחורי קירות מגן. הדבר שעזר באותה תקופה קשה הייתה חברת הילדים, שעשתה אותו מאושר. בילדותם גם לסבא וגם לסבתא היו הרבה מאוד חברים. חברים בשכונה של סבא בעיר נשר, שם הוא העביר את ילדותו וגם לסבתא בשכונת מעונות עובדים בפתח תקווה. היו להם הרבה חברים גם בבית הספר היסודי, בתנועת הנוער ובתיכון. כשהם היו ילדים היה להם כמעט את כל מה שנחוץ כדי להתקיים. הייתה פרנסה טובה, היו בתי ספר, תנועות נוער, מחנות קיץ והם היו מאושרים. כילדים סבא וסבתא שלי הלכו לבית ספר, למדו ושיחקו עם חברים. כנערים הם היו בתנועות נוער, כבוגרים הם התגייסו לצבא ושירתו את המדינה. הרגע המשמעותי על סבא שלי הוא שחרור הכותל בירושלים. שניהם בחרו את העשור המשמעותי בחייהם, בין השנים 1970-1980. בעשור זה אמא שלי נעמה נולדה, שהיא הבת הצעירה של סבא, וכשהיא הייתה בת שנה פרצה מלחמת יום הכיפורים בה סבא נלחם כמפקד גדוד סיור בסיני, והיה במספר מבצעים מאוד חשובים למדינה. (מלחמת יום הכיפורים שפרצה בשנת 1973 שינתה את פני המדינה, ועד היום נחשבת לטראומה גדולה שלנו כעם). בשנה זו סבא פגש את סבתא שהייתה חיילת בסיני, לשם הגיע במסגרת שירותו הצבאי סבא שלי הכיר את סבתא בזמן הצבא, במלחמת יום כיפור כשהוא היה מפקד שירד להילחם בחזית המצרית נגד מצרים, וסבתא הייתה חיילת שנשארה במוצב .

לסבתא וסבא שלי יש תחביבים רבים עד היום. סבתא אוהבת לעשות ספורט, הליכה, התעמלות, שחייה, לטייל בארץ ובעולם, לבשל, לשיר שירי ארץ ישראל, להיפגש עם חברים, להיות עם הנכדים ולארח. סבא שלי אוהב צלילה, קריאה, טיולים בארץ ובעולם, הליכה בשטח, צילום, מפגש עם חברים ולהכין מאכלי דגים. סבא וסבתא שלי אוהבים לחגוג את החגים. החג האהוב על סבתא שלי הוא חג החנוכה, כי הוא נמשך 8 ימים שבכל יום יש טקס של הדלקת נרות, מפגשים משפחתיים ומאכלים טעימים. לחג חנוכה יש המון שירים, נדמה לי שיותר מאשר לכל חג אחר. זה חג שמדבר על ניצחון וגבורה ויש הרבה מה ללמוד על העם שלנו בחג הזה. החג האהוב על סבא, הוא חג הפסח כי זה חג שבעצם מזכיר לנו את יציאת העם היהודי למצרים וחזרה לארץ ישראל, בנוסף זה חג שכל הילדים והמבוגרים נפגשים בליל הסדר, חג של שמחה, שירה, אחדות ואהבה.

חפץ שעבר מדור לדור

יש למשפחה של סבתא כפית כסף מיוחדת, שאתה האכילו את אמא של סבתא עוד בימי ינקותה בווילנה אשר בליטא. עם הכפית הזאת אמא של סבתא האכילה את סבתא ואת שתי האחיות שלה, ובכפית זו סבתא האכילה גם את יאיר הדוד שלי. אבל מאחר ואני בינקותי גדלתי בפולין, לא האכילו אותי בכפית זאת .

הזוית האישית

עומר: היה לי מאוד מהנה להיפגש עם סבי וסבתי ולכתוב את הסיפור שלהם. דרך הסיפור הצלחתי ללמוד יותר על הילדות של סבא וסבתא, ואיך המצב היה בעבר בארץ ישראל.